בעיתוי חגיגי, ליגת העל בכדורסל חוזרת, ואם מישהו חושב שזו תהיה עונה של שלוש גדולות "וכל השאר", לא בטוח שהוא צודק. אם למדנו משהו מגביע ווינר זה שכמה מ"הקטנות" הצליחו להביא לכאן זרים מבטיחים וליצור קבוצות מלהיבות. זה יצריך הרבה עבודה, חלק גדול מהזרים האלה הם צעירים שרק מתחילים את דרכם באירופה, אבל מהתרשמות ראשונה נדמה לי שהרמה תהיה יותר גבוהה ממה שראינו בעונות האחרונות.
קחו לדוגמה את הפועל העמק. ניב משגב ורפי מנקו יביאו את הניסיון והקליעה מבחוץ, לוקאס גולדנברג ישרוט וירביץ, קיילר אדוארדס יחבר את הכל, וקיידן שדריק נראה כמו שחקן מוכשר ומיוחד, שרק צריך להתבשל ולהחליט סופית אם הוא מתאים לעמדה 4 או 5. ואין כמו שרון אברהמי כדי לעזור לך להבין מי אתה.
גם קריית-אתא מסתמנת כקבוצה שיכולה לעשות הרבה. יש שם פורוורדים גבוהים ומוכשרים, דריוס האנה ובודי יום עשויים להתגלות כגניבות של ממש, וגם אילי דולינסקי רק ילך וישתפר. הרבה יהיה תלוי ביכולת של תומר אסייג להשתלט על הקבוצה כרכז פותח. אני אוהב אותו מאוד. אם הוא ישפר ליקוי טכני קטן – הוא משחרר בזריקה את הכדור טיפה מאוחר מדי כשהגוף שלו כבר בירידה – הממוצעים שלו יהיו גבוהים. הוא מוסר חכם, חודר מצוין הודות להטעיות גוף מיוחדות, והשינוי בטכניקה יהפוך אותו לקלע קטלני מחצי מרחק.
בבאר-שבע יש שני זרים מצוינים, סי-ג'יי אלבי ומייקל פוסטר ג'וניור, שיכולים לקחת את המועדון קדימה. מכבי ר"ג תהיה תלויה מאוד בדריון אטקינס. בשיאו, בחולון, הוא היה נהדר, אבל מאז עבר די הרבה זמן. בכל מקרה, שמוליק ברנר יודע להוציא את המיטב מכל סגל שיש לו.
גם העולות החדשות, מכבי ראשל"צ ומכבי רעננה, הראו שיש להן מה להציע. הכתומים של שרון דרוקר יצטרכו את אמין סטיבנס בריא כדי לעשות עונה טובה. בגביע ווינר הוא היה חלש, אבל גם פצוע. לקבוצה של שי סגלוביץ' יש המון גארדים שיכולים לקלוע והיה קשה לשמור מולה. נס-ציונה עונה על אותה הגדרה, רק שמדובר בפורוורדים. אליצור נתניה עשתה רכש מצוין עם אור קורנליוס, דורי סהר נראה בשל מתמיד, והשאלה הגדולה היא מה ייתנו הזרים.
הפועל חולון איננה בגדר "קטנה" כמובן, אבל השנה נדמה שעשו שם כמה רכישות מצוינות. גם בלי חסן מרטין, שהוא השם היותר-גדול אבל בריאותו בסימן שאלה, יש שם את ג'ורדן מקריי ואקסבייר מנפורד, יצרני נקודות מוכחים, את דריק וולטון שכנראה מוכשר מאוד, וצוות ישראלי קשוח, חכם וטוב.
גם הרצליה היא קבוצה עם תקציב מכובד, וכמו תמיד בתחילת העונה הסגל שלה נראה מבטיח. ביותר מדי מקרים זה משום מה לא מתחבר, אבל השנה יש שם תמהיל מעניין. צ'ינאנו אונואקו לא יציב, אבל זה גבוה מאוד מיוחד. אלייז'ה סטיוארט ומקס היידגר זה צמד שיכול לייצר הרבה מאוד נקודות במעט מאוד זמן – בעיקר תחת מאמן כמו יהוא אורלנד שחובב "גאנרים", ושון דאוסן, אם הוא כשיר, יכול לתת את הערך המוסף.
ומה לגבי השלוש הגדולות? דווקא בליגה, וטוב שכך, העומק של הפועל ת"א לא רלוונטי כי יש מגבלה על מספר הזרים. עד לפני כמה ימים חשבתי שאין בליגה שחקנים שיכולים לעצור את דן אוטורו, ובשילוב עם אנטוניו בלייקני ו-ואסיליה מיצ'יץ' זו תהיה קבוצה שאי-אפשר להתמודד מולה. הניצחון של מכבי ת"א ביורוליג הראה שגם הדרך לאליפות מקומית תהיה מרובת מכאובים עבור האדומים. הפועל ירושלים נראית קצת פחות נוצצת משתי חברותיה לטריו, אבל זה נכון תמיד, מה שלא מפריע לה להשיג מולן ניצחונות. הקבוצה עשתה מספר שיפורים, אך גם התחרות שלה גדלה: שתי התל-אביביות טובות מבעבר, והצהובים עדיין לא השלימו את הסגל.
בשורה התחתונה: זה נשמע כמו הימור קצת מופרך, אבל לדעתי הצמרת תהיה די צפופה. וגם אם טעיתי, יהיה הרבה כדורסל טוב. בהצלחה.
אם למדנו משהו מגביע ווינר זה שכמה מ"הקטנות" הצליחו להביא זרים מבטיחים וליצור קבוצות מלהיבות. נדמה שהרמה תהיה יותר גבוהה ממה שראינו בעונות האחרונות