שנתיים בדיוק אחרי ששרד את טבח הנובה, שם היה עד לרצח של בת זוגו ושל חברתו הקרובה, רועי שלו לא עמד יותר בכאב שאכל אותו מבפנים ושם קץ לחייו אמש. שלו, שגופתו נמצאה בתוך רכב בוער סמוך לחוף פולג בנתניה, איבד שבועיים לאחר הטבח את אמו, רפאלה, ששמה גם היא קץ לחייה.
צוותי כבאות והצלה שהוזעקו למקום מצאו את הרכב בוער בכביש 2, סמוך למחלף אודים, ובמהלך פעולות הכיבוי איתרו את גופתו של שלו בן ה-30 בתוך הרכב. גורמי רפואה קבעו את מותו במקום. לזירה הגיעו עשרות צעירים, בהם גם עמרי סאסי - ממארגני מסיבת הנובה ודי-ג'יי מוכר - שהשתתף בחיפושים אחר שלו. רבים מחבריו עמדו המומים ליד קו החסימה המשטרתי, מתקשים לעכל את הבשורה. אחד מהם סיפר כי "כולם היו בלחץ וחששו שהוא יפגע בעצמו - עכשיו כולנו בהלם".
שלו, תושב ניצני עוז ובמקור מכפר-יונה, הוא שורד מסיבת הנובה שנפצע בעצמו מירי באירועי 7 באוקטובר - שם איבד כאמור את בת זוגו מפל אדם. זמן קצר לפני שאותר, פירסם פוסט ברשתות החברתיות שבו כתב כי הוא "לא יכול יותר" וביקש סליחה, מה שעורר דאגה רבה בקרב חבריו ומשפחתו. זמן קצר לאחר מכן תועד בתחנת הדלק תנובות שבכביש 57, במרחק של כמה קילומטרים מביתו, כשהוא ממלא ג'ריקן בדלק.
הוא הותיר אחריו אב, אח ואחות - אמו התאבדה זמן קצר לאחר אירועי 7 באוקטובר. תושבים שהכירו אותו סיפרו כי מאז אותו יום טרגי התקשה להתמודד עם האובדן. "כולם היו בלחץ ובחרדה שהוא יפגע בעצמו, חיפשנו בכל מקום בתקווה למצוא אותו", סיפר אחד מהם. מוקדם יותר אתמול עלו בני משפחת אדם לקברה של מפל לציון שנתיים לטבח, וקרובים ציינו כי רועי מעולם לא הצליח להתאושש ממותה.
חברו הטוב של רועי שלו ראה את הפוסט שהעלה, ומיד הזעיק את אלי מלאכי, רכז מודיעין בעברו, והוא התחיל להפעיל את כל הקשרים שלו לאיתור המכשיר הנייד ומיקומו של רועי. "כשהגענו למקום עוד הייתה תקווה בלב שנאתר אותו בזמן אך הבחנו מרחוק בלהבה גדולה. החבר שלו קפץ מהאוטו לעבר הרכב הבוער על מנת לנסות להציל, אבל כבר היה מאוחר. רועי היה חבר משפחה קרוב אבל בפנים ידענו שכבר לא היה לו כוח להמשיך לחיות", מספר אלי.
מעיין אדם ספדה לו היום, וכתבה כי "רועי נרצח ב-7 באוקטובר ומת אתמול. אין לי מילים וייקח זמן למצוא אותן. מקווה ששני הילדים האלו מחובקים ומחויכים עכשיו, מצמידים מחדש לב אל לב".
עמותת קהילת שבט הנובה מסרה כי היא "מרכינה ראש בלב שבור לרסיסים ובצער עמוק ביותר, על מותו בטרם עת של רועי שלו, חבר קהילה שהלך לעולמו בנסיבות טרגיות. רועי היה מעמודי התווך של הקהילה ומותו הוא בשורה בלתי נתפסת עבורנו. אנו משתתפים בצער המשפחה, של החברים ושל הקהילה ובאבלם הכבד".
הם הוסיפו: "אנחנו מבקשים לזכור אותו ברגעיו היפים, את תמיכתו האמיצה בקהילה, את פועלו כקפטן נבחרת הכדורסל של קבוצת שבט הנובה ואת מסירותו לסייע לחבריו וחברותיו, בני ובנות השבט, בשעתם הקשה והמאתגרת ביותר. בשעה קשה זו, אנו מבקשים להחזיק מעמד יחד, לראות אחד את השני ולשים לב לכל אחד ואחת. חווינו הרבה כאב בשנתיים האחרונות, אנחנו שורדים אותו יחד, ויחד נתגבר ונצליח לשרוד גם את רגע הכאב הבלתי נתפס הזה.
"לצערנו רבים מנפגעי הפוסט-טראומה עודם חווים רגעים איומים ומורכבים מאז 7 באוקטובר, אנו מבקשים מכולם לגלות ערנות תמידית ורגישות מקסימלית למצבם הנפשי של נפגעי 7 באוקטובר בכלל ולשורדי המסיבות ובני המשפחות השכולות בפרט", סיכמו.
בחודש נובמבר אשתקד, בראיון מיוחד ל-"7 ימים", סיפר שלו על ההתמודדות עם האובדן של בת זוגו - ועל הרגע שבו טס עם אמא שלה, יונה, לפסטיבל שבו היה אמור להיות עם מפל. "תוך כדי הבכי, שהולך ומתעצם, מרגיש כאילו מפל שולחת אליי יד מהשמיים. ואני רוקד ותופס לה את היד והיא רוקדת איתי. ופתאום, מבכי של כאב, הוא הופך לבכי של אושר. היא ממש בגוף שלי, אני מרגיש אותה שם, פיזית ממש, ולא עוצר את הדמעות, גם אם יש סביבי 20 אלף איש, כלום לא מעניין אותי".
כשנה לפני כן, בנובמבר 2023, שיתפה מעיין אדם בראיון ל-"7 לילות" על אירועי בוקר 7 באוקטובר. "רועי התקשר לירדן אחי ואמר לו, 'הם רצחו את מפל, הם רצחו את מפל, מפל מתה!' הוא שכב לצד אהבת חייו המתה בערך שעתיים, עד שהגיע הצבא וחילץ אותו. היא קיבלה כדור שחדר מהצלעות ללב, ואני אומרת שהלב שלה היה כל כך גדול, שאי-אפשר היה לפספס אותו".
מעיין סיפרה אז על הקשר עם רועי, ואמרה: "יש לו את הגב שלי לכל החיים. אני תמיד אוהב אותו, אעזור לו ואתמוך בו. סוג של צוואה שלה. יש לי לפעמים איזו נחמה בעובדה שהיא מתה בזרועות האדם שאהב אותה, ברגע אחד. הוא הבטיח לי שהיא לא ראתה את המחבלים בכלל, שהסתכלה עליו ועצמה עיניים".
בעמותת לב בטוח שמעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות ובני משפחותיהן, ומטפלת ביותר מ-1,000 שורדי המסיבות, מציינים כי בחודש האחרון יש פי 2.5 פניות לטיפול פסיכיאטרי בקרב המטופלים בעמותה. עו"ד אפרת אטון, מנכ"לית העמותה, אמרה כי "האסון הנורא הזה הוא תזכורת שהשורדים ממשיכים לשאת את הכאב של אותו יום, כל יום מחדש. הפצע לא נראה, אבל הוא שם, והוא עדיין שותת. אני קוראת לכל השורדים והשורדות, ולבני משפחותיהם - אל תישארו עם זה לבד. לב בטוח כאן איתכם, עם צוות טיפולי מותאם ומקצועי. אנחנו כאן להיות לצידכם בכל רגע ורגע. יהי זכרו של רועי ברוך".
מישהו מקשיב לכם: מוקדי החירום לסיוע נפשי
• עמותת ער"ן
1201 או בווטסאפ 052-8451201
• עמותת סהר
באתר או בווטסאפ 055-9571399
• סיוע לשורדי הנובה
מוקד ביטוח לאומי 02-6269999, מרכז חוסן ארצי טיפולי 5486*
• לאנשי כוחות הביטחון
מוקד חיל הרפואה 6690* שלוחה 3
