בשיא פרשת קולין קאפרניק, הקוורטרבק שכרע ברך בהמנון כמחאה על אלימות משטרתית נגד שחורים, חתמה ליגת הפוטבול (ה-NFL) על הסכם עם חברת ההפקות של ג'יי-זי, שבמסגרתו קובע הראפר-טייקון מי מופיע במחצית של הסופרבול, הידועה גם בתור 13 הדקות הנחשקות ביותר בתעשיית הבידור. בשנה שעברה הוא בחר בקנדריק לאמאר, שהגיש את אחת ההופעות הפוליטיות אי פעם, אבל לשמחת הליגה הפוליטיקה טבעה בסכסוך האידיוטי עם דרייק. אולי בגלל זה אף אחד לא הטיל וטו על הבחירה השנה: באד באני.
על פניו, אין טבעית מהבחירה בסופרסטאר ברמתו לאירוע הדגל של מפעל ספורט עם שאיפות גלובליות. אבל באד באני, יליד פורטו-ריקו, הוא חיה פוליטית קולנית ביחס להצלחה שלו. למשל, הוא לא מופיע בתוך ארה"ב במחאה על היחס הברוטלי של סוכני ההגירה כלפי כל לטיני רנדומלי ברחוב. לכן הבחירה בו כמובן הבעירה את הימין, עם טענות כגון "הוא לא אמריקאי" (הוא כן, וחוץ מזה ד"ש מפול מקרטני, קולדפליי, הרולינג סטונס ו-U2 שניחמו את אמריקה אחרי 11 בספטמבר) ו"רק חיפשו מישהו אנטי-טראמפ" (בליגה המקורבת ביותר לנשיא עם בעלי קבוצות שתורמים לו מיליונים). ארגון Turning Point USA, מיסודו של צ'רלי קירק, כבר הכריז על "הופעת מחצית אלטרנטיבית אמריקאית", כך שאולי סוף-סוף אפשר לדבר על מה בדיוק קירק ייצג.
בינתיים את בד באני זה בעיקר מצחיק, כפי שהדגים במונולוג הפתיחה של 'סאטרדיי נייט לייב' בכיכובו, שבו הרים בספרדית לקהילה הלטינית. אבל עם כל הכבוד, בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בכסף: באד באני הוא מכרה זהב, ומן הסתם ישנן הבנות שההופעה לא תגרור טלפון זועם מטראמפ. ואם כן, בשנה הבאה כנראה יופיעו קיד רוק וששון איפרם שאולוב.
