"צריך להציף את העניין, להתייחס לזה כמקרה חירום לאומי": יומיים לאחר ששורד הנובה רועי שלו שם קץ לחייו, מספר בכאב אביו רונן על המשפחות ש"מרוסקות" מאז טבח 7 באוקטובר, על הקשיים שעמדו מאז מול בנו – ועל "הילד השמח ומלא החברים" שהוא היה. לצד זאת, הוא מספר גם על אשתו, אמא של רועי, שהתאבדה זמן קצר אחרי הטבח - ולא הוכרה כנפגעת פעולות איבה.
רונן מתייחס לטבח בנובה ומסביר כי לא מדובר על אירוע קטן, אלא על מסיבה שהיו בה 4,000 אנשים. "זה 4,000 משפחות מרוסקות, 4,000 שורדים שנאחזים איכשהו בחיים. עם טיפולים, בלי טיפולים, עם ליווי, בלי ליווי, אבל נאחזים בחיים בקושי רב", אומר האב. המטרה, כך הוא מוסיף, היא "ללחוץ ולהקים מערך מסודר ומקצועי לטיפול ספציפי במשפחות הנובה. אני קורא לזה משפחות הנובה כי זה משהו מאוד רחב, וזה משפחות שלמות, זה גם השורדים וגם ההורים וגם האחים שמשלמים את המחיר".
עוד אומר האב כי בנו התמודד עם קשיים אחרי האירועים בנובה: "קודם כל, הוא לא קיבל מספיק טיפול. הוא כנראה לא רצה את זה מספיק. צריך להעלות לסדר היום את הנושא, בעיקר הסברה שצריך לדחוף אותם, את השורדים, שירצו לקבל את הטיפול". הוא מציין כי "הרבה פשוט לא רוצים לקבל את הטיפול, הם חושבים שהם בסדר ושהם יעברו את זה".
אך למרות זאת, הוא מתעקש, "הם לא מבינים עד כמה הם צריכים את זה". לדבריו, "צריך פשוט הרבה הסברה ותמיכה, גם להורים שיידעו איך להסביר את זה לילדים. שיקבלו את הטיפול. הטיפול עוזר – זה מציל חיים הטיפולים האלה". רונן מוסיף כי לא היה חשש מכך שרועי ישים קץ לחייו: "הוא היה ילד של החיים, הכי שמח בעולם. לא ראינו את זה בא".
לדבריו, "ידענו שהוא במצב נפשי לא טוב בארבעת הימים האחרונים, גם בעקבות האזכרות של 7 באוקטובר, וביום חמישי הייתה אזכרה למפל. לא תיארתי לעצמי שזה יגיע למצב כזה". על ההכרה במשפחה כנפגעת פעולות איבה אומר רונן: "משרד הביטחון הודיע שהוא מוכר כנפגע פעולות איבה, שזה טוב. אני מסתכל על משפחות אחרות, שיש לא מעט משפחות שאיבדו, שהן יוכרו כולן אוטומטית, גם המתאבדים.
"הבעיה זה המעגל השני, שזה המתאבדים אחרי זה, ההורים שמתאבדים", אומר האב. "אמא של רועי גם כן התאבדה בעקבות האירועים – ועדיין לא הוכרה. אנחנו נלחמים על זה שכן יכירו בה". גם ליאור, אחותו של רועי, הייתה במסיבת הנובה. "היא הצליחה להגיע לפטיש וחולצה על ידי רמי דוידיאן", מספר האב. "היא גם כן מטופלת, היא יותר בסדר. עברה קצת פחות גיהינום ממנו, אז היא גם במצב קצת יותר טוב".
רועי הותיר אחריו את אביו רונן, אחיו עידו ואחותו ליאור, שקיבלה את הבשורה על שאירע בעודה בחו"ל. הלווייתו צפויה להתקיים היום בבית העלמין בכפר-יונה, שם התגוררה המשפחה עד לאחרונה.
בתוך כך, באירוע קשה נוסף, שנתיים אחרי שאיבדה את בנה סלבה שנרצח בפסטיבל הנובה, אמו ילנה גילר שמה בשבוע שעבר קץ לחייה. מאז אותו יום, מספר סשה, בנה של ילנה, היא לא יכלה לשאת את הכאב. "עד 7 באוקטובר המצב שלה היה יציב", משתף סשה על אמו ילנה שהייתה מתמודדת נפש. "היא לקחה טיפול תרופתי וניהלה שגרת חיים נורמלית. 7 באוקטובר דפק אותה לגמרי. מאז הרצח של סלבה היא לא יכלה לשאת את הכאב הזה יותר. היא הגיעה למצבים שלא הייתי מכיר אותה".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בווטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il.
