הטניסאים הבכירים פותחים באופן מסורתי את העונה בטורנירי הכנה לאליפות אוסטרליה. בינואר 2023 זה נראה אחרת עבור ולנטן ואשרו: השנה שלו יצאה לדרך עם הפסדים במשחק הראשון בשני טורנירי צ'לנג'ר רצופים בפורטוגל, למדורגים נמוך במאייה השלישית בעולם, ואת המשך העונה הוא העביר בתחרויות זניחות בסן-מרינו, גיאורגיה ואורוגוואי, בין היתר, כשהיריב החזק ביותר שניצח היה זדנק קולאז' מהמקום ה-171. הבכורה שלו בסבב המאסטרס הגיעה גם היא אז, כרטיס חופשי לטורניר מונטה-קרלו הקל"ב, והוא הודח במהירות. בגיל 25, הוא נראה כמו שחקן זניח שבמקרה הטוב ייאבק על דירוג בעל שתי ספרות.
בעוד חודש ולנטן ואשרו יהיה בן 27. הוא הגיע לשנגחאי כשחקן ש-18 התארים שהשיג בקריירה בצ'לנג'ר ובסבב ה-ITF הגיעו בעיקר מטורנירים קטנטנים בתאילנד, הודו וטוניסיה. הוא שיחק משחק אחד בחייו בגראנד סלאם, רולאן גארוס 2024, והפסיד בו. הוא השיג ניצחון בודד בחייו בסבב המאסטרס. זה לא שהזכייה שלו אתמול בטורניר הענק בסין הייתה סתם מפתיעה – אפילו בינה מלאכותית לא הייתה מסוגלת לייצר משהו כל כך מופרך, לא הגיוני. אבל זה בדיוק מה שקרה, כשוואשרו הביא למונאקו את אחד ההישגים הספורטיביים הגדולים בתולדותיה כשניצח בגמר את בן דודו ארתור רינדרקנש (המייצג את צרפת), 6:4, 3:6, 3:6.
איך מהפך כזה קורה בכלל? איך שחקן שהתחיל להתקדם בצניעות בחודשים האחרונים אבל נותר מרוחק מהמעלית שלוקחת אותך רק להסתכל על הפסגה, מסיים טורניר עם הגביע אחרי ניצחונות על המדורגים 82, 17, 23, 31, 11, 5 ו-54 – כשלאחד מהם קוראים נובאק ג'וקוביץ'? ושהוא עשה את זה אחרי שעבר את המוקדמות, וחזר שש פעמים לאורך הטורניר מפיגור מערכה? ושלמוקדמות הוא נכנס במקרה בתור שחקן מחליף יום וחצי לפני המשחק הראשון? בשביל לשרטט את המסלול הזה, צריך לחזור הרבה לאחור, למסע שכלל גם הרבה עזרה מאותו בן דוד שהוא ניצח אתמול.
כאן במקרה
ואשרו נולד וגדל לא רחוק ממונאקו, בעיירה הצרפתית הקטנה רוקברון-קאפ-מרטן, אהב יותר סקי כילד, אבל כפי שסיפר בשנה שעברה: "לא הייתה לי ברירה אלא לשחק טניס". זה לא רק הבן דוד – אחותו ובעלה של אשתו הם מאמני טניס, דודתו ואחיו למחצה היו שחקנים מקצוענים. אז הוא התחיל להתאמן, בהתחלה עם האב החורג, אחר כך באקדמיה של מונאקו (הקרבה לעיר-מדינה הובילה אותו לבחור בה כמי שישחק עבורה), ואז בקולג'ים עם טקסס M&A. "נולדתי לתוך הענף", תיאר ואשרו, "ובילדותי הלכתי עם אמא לשחק פעמים רבות. ראיתי את אחי נוסע וחוזר מטורנירים, ואמרתי לעצמי שזה מה שאני רוצה לעשות. אני לא רוצה ללמוד, אלא להשתתף בתחרויות".
היציאה לאמריקה נראתה כך: מאמן הקולג'ים סטיב דנטון נסע לבחון מספר שחקנים בצרפת, ותוך שתי דקות ידע שהוא רוצה להביא לארה"ב את רינדרקנש – שאחרי שנה בטקסס M&A משך לשם את ואשרו, הצעיר ממנו בשלוש שנים וכבר הראה ניצוצות של כישרון גדול. דנטון סיפר לאתר הסבב: "אני זוכר שאחרי שארתור החליט לעזוב ולהפוך למקצוען, בתום שנתיים שהם שיחקו יחד אצלנו, הוא פנה אליי ואמר: 'סטיב, תדאג לוולנטן כמו שדאגת לי', והבטחתי לו שזה מה שאעשה".
רינדרקנש יצא מוכן מאוד מהקולג'ים, הגיע עד למקום ה-42 בעולם ובגיל 30 הוא משחק ב-2025 את הטניס הטוב ביותר בחייו. אבל ולנטן היה זקוק לזמן. עם חבטת גב יד חזקה ו-1.93 מטר מרשימים, הוא היה זקוק למספר שנים בטורנירים השוליים כדי להתפתח כשחקן, בזמן שאחיו למחצה בנז'מן באלרה פורש ולוקח פיקוד על הצד המקצועי ומתחיל לאמן אותו. באופן מדהים, דירוג השיא של באלרה ביחידים היה 204 – בדיוק זה שוואשרו הגיע איתו לשנגחאי (כעת הוא צפוי לעלות לאזור המקום ה-40). שחקנים מצטיינים לא מגיעים בדרך כלל אחרי קריירת מכללות ובגיל מבוגר יחסית, אלא קופצים ישר למים כטינאייג'רים, אבל ואשרו חובב סוכריות הגומי, שמעריץ את רוג'ר פדרר, לקח את הזמן.
"הוא התחיל מאפס"
במשך ארבע שנים הוא כיתת את מחבטו בנסיעות אינסופיות, מנסה למצוא את הכיוון. בשנה שעברה הרגיש שהפריצה קרובה, אבל פציעה עיכבה את ההתקדמות. רק עיכבה, לא מנעה. ואשרו הוא שחקן שהבשיל מאוחר, שהכישרון שלו היה שם וחיכה לצאת. כפי שהוא כתב לחבר רגע לפני פתיחת המוקדמות בשנגחאי: "בטורניר אחד הכל יכול להתפוצץ". האח/מאמן הגאה הסביר: "מרגש לראות את ההצלחה שלו, כי צפיתי בהתבגרות שלו ואני יודע כמה הוא רצה את זה. ולנטן התחיל מאפס, בלי ניקוד אחרי הקולג'ים, אבל האמנתי בו והוא האמין בניסיון שלי".
עם כל השמחה עבור ואשרו, זה רגע קשה עבור רינדקנש. גם הוא הפתיע בעלייה לגמר וזו הייתה אמורה להיות הזכייה הגדולה בקריירה שלו. אבל הוא קיבל את זה בכבוד, וגם קיבל כבוד מוולנטן בסיום: "חייב להיות מפסיד אחד, אבל לדעתי היו שני מנצחים. משפחה אחת זכתה, וזה סיפור אדיר עבור הענף".
