כל חלל חטוף שיושב החל מהיום לישראל יעבור הליך רפואי-משפטי יסודי הכולל כמה שלבים: תחילה תתבצע סריקת סי-טי כלל-גופית מתקדמת, שמטרתה לאתר סימנים ייחודיים שיאפשרו השוואה לצילומים או למידע רפואי שנאסף לפני המוות. לאחר מכן תיערך בדיקה רפואית-משפטית מקיפה בידי רופא מומחה, שתכלול זיהוי סימנים חיצוניים כמו צלקות, קעקועים ופגיעות אופייניות, לצד איסוף נתונים שיסייעו בקביעת סיבת המוות ככל האפשר.
במקביל תבוצע בדיקה דנטלית להשוואת צילומי שיניים ורישומים רפואיים קודמים, על ידי רופאי שיניים מיחידת המתנדבים של המשטרה. בנוסף, יתבצעו בדיקות רפואיות-משפטיות ואנתרופולוגיות פורנזיות בידי מומחים, ובמידת הצורך גם בדיקות רדיולוגיות נוספות לאבחון סימנים רפואיים מיוחדים, כמו שתלים אורתופדיים, שיושוו למידע רפואי מקדים שנמסר על החללים.
מהחללים יילקחו גם דגימות לבדיקות דנ"א מתקדמות במעבדה הביולוגית של המרכז. במקרים שבהם הזיהוי מורכב, יפעלו יחד מומחים ממספר תחומים עד להשגת ודאות מלאה. מעבר להליך הזיהוי, צוות המרכז ינסה גם לחקור את נסיבות המוות וסיבתו – ככל שמצב החללים יאפשר זאת. "המטרה שלנו היא לדעת גם מה קרה לחלל לפני מותו, כדי להביא את מרב המידע לבני המשפחה ולאפשר להם סוג של סגירת מעגל", הסביר ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית.
"התהליך שנעשה תלוי בממצאים שיועברו, בשרידים האנושיים שיועברו, ובוודאי שהזמן נותן את אותותיו", אמר ד"ר קוגל. עם זאת, הוא הדגיש כי לנוכח הניסיון הרב שנצבר במכון, יש לו ביטחון ביכולתם של הצוותים לזהות את כלל החללים. "מעולם לא היה אירוע רב-נפגעים בקנה מידה כזה שבו זוהו 100% מהחללים, ובישראל זה קרה. עד כה זיהינו את כולם. באסון התאומים, לדוגמה, שבו נהרגו 2,700 בני אדם, הצליחו לזהות עד היום רק כ-1,700. נוכח הניסיון שצברנו, ולמרות המצב הקשה שיכול להיות בחלק מהחללים החטופים, אנחנו נזהה את כולם. משך הזמן תלוי בממצאים", הוסיף וציין כי מדובר באחריות כבדה במיוחד: "חלילה לנו מלעשות איזושהי טעות. צריך להיות אפס טעויות. אנחנו ניצבים בפני אתגר מקצועי, אבל אנחנו ערוכים אליו".
ההיערכות לחזרת החללים כוללת עשרות מומחים מענפים שונים, בתיאום עם צה"ל, הרבנות הצבאית, המשטרה ומשרד הדתות. במרכז הלאומי לרפואה משפטית הבהירו כי המטרה היא לסיים את בדיקות הזיהוי בתוך שעות עד ימים. ד"ר נורית בובליל, מנהלת אגף המעבדות במרכז, הסבירה: "יש מקרים שיכולים להסתיים בתוך שעות ספורות, אך כשמדובר במקרים מורכבים יותר, תהליך הזיהוי עשוי להימשך שמונה עד עשר שעות ואף מעבר לכך. המרכיבים הדרמטיים שמשפיעים על כך זה מצב הדגימה, שמשקף את מצב החלל, וזה תלוי במשתנים רבים, כולל משך זמן הקבורה וסיבת המוות".
לפני העברת החטופים החללים למכון לרפואה משפטית באבו כביר, כבר בשטח הרצועה, תערוך הרבנות הצבאית טקס אזכרה לחללים. לאחר הזיהוי, יטפל המשרד בטקסי הלוויה ויאפשר למשפחות שיהיו מעוניינות בכך לקיים טקסי פרידה במתחם החברא קדישא בראשון-לציון.
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, אמר גם הוא כי ההיערכות היא לקבלת "בין חלל אחד ל-28", וכי אף אחד אינו יודע את המספר הסופי. אבידן הדגיש כי הכוננות נשמרת "כמו שהיינו כל המלחמה", אך תהליך קליטת הגופות אינו פשוט ומלא סיכונים בשל חשש לחומרי נפץ. הוא ציין כי המשרד מלווה את המשפחות באופן אישי, וידא שרוב החללים כבר הוכרזו על ידי ועדה מיוחדת, והתייחס לכאב של המשפחות שיאלצו לקיים "לוויה מחדש", כאשר המטרה היא "להחזיר למשפחה את מה שמגיע לה".
