מה יעלה בגורל בית העצמאות בתל-אביב, אחד המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של הציונות אשר בו הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל על ידי דוד בן-גוריון? לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשו במהלך השנה האחרונה מספר תביעות הדדיות שבמסגרתן כל צד מטיל האחריות על משנהו והשיפוצים של בית העצמאות בשדרות רוטשילד מתעכבים. המפסיד העיקרי הוא כמובן הציבור שלא זוכה לבקר במבנה ההיסטורי.
בית העצמאות ברחוב רוטשילד 16 בתל-אביב היה בעבר משכנו של ראש העיר הראשון של תל-אביב, מאיר דיזנגוף, ושימש כמוזיאון לאמנות. במבנה זה הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח ונחתמה מגילת העצמאות. כיום ניתן לראות פסל של דיזנגוף רכוב על סוס מול המבנה ויש לשער כי אם היה בחיים ליבו היה נחמץ למראה מצבו של המבנה ההיסטורי.
התביעה העיקרית הוגשה בנובמבר 2024 על ידי חברת ע. אליאס, שזכתה ב-2022 במכרז לביצוע עבודות שלד במבנה ההיסטורי. במסגרת התביעה היא תבעה 6.7 מיליון שקל ממשרד ראש הממשלה וממוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב. התביעה התבססה על טענת החברה שלא קיבלה תשלום עבור עבודות שביצעה בפרויקט. החברה אף התריעה כי "מצבו של האתר בכי רע, וקיים חשש ממשי ביחס ליציבות המבנה אם לא יושלמו בהקדם עבודות החיזוק במבנה".
עוד טענה החברה באמצעות עורכי הדין משה מזור וגלעד רונן ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן כי מוזיאון ארץ ישראל שימש כשלוח של עיריית תל-אביב-יפו בתכלול הפרויקט, בעוד משרד ראש הממשלה אמור היה לממן את הקמת המוזיאון על פי חוק בית העצמאות.
בסוף פברואר 2025 הגיש מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, המיוצג על ידי עוה"ד יורם זמיר ודותן שני ממשרד שפיגלמן, קורן, זמיר ושות', כתב הגנה וכן תביעה צד ג' בסך כ-6.7 מיליון שקל נגד משרד ראש הממשלה ובמסגרתם דחה הטענות נגדו וטען כי "תובענה זו מתארת בצורה הטובה והעצובה ביותר את האופן שבו מתייחסת מדינת ישראל לאחד האתרים ההיסטוריים המרכזיים והחשובים ביותר בתולדות העם היהודי בכלל ובתולדות מדינת ישראל". יש לציין כי מטרת תביעת צד ג' נגד משרד ראש הממשלה הינה כי במקרה שהמוזיאון יחויב לשלם לתובעת, הוא יוכל לקבל פיצוי והשתתפות ממשרד ראש הממשלה אם תביעתו תתקבל.
עוד טען המוזיאון כי "הגורם היחידי והבלעדי שאחראי, ושגרם בכוונה לעצירת הפרויקט, הוא משרד ראש הממשלה וכי לנוכח התנהלות זו, ובהינתן חובותיו של משרד ראש הממשלה מכוח חוק בית העצמאות והתחייבויותיו בהתקשרות עם מוז"א והעירייה, הוא הגורם היחידי והבלעדי שאחראי למלוא החובות הכספיים שנותרו כתוצאה מעצירת הפרויקט".
עוד נטען כי בסופו של דבר, ההתקשרות בין משרד ראש הממשלה לבין מוז"א והעירייה הסתיימה בסוף אפריל 2024. בנוסף נטען כי יש כספים שהתובעת, חברת ע. אליאס, זכאית להם אלא שהמוזיאון טוען כי "הגורם היחידי האחראי לתשלום כספים אלה הוא משרד ראש הממשלה". עוד נטען כי יש כספים שהתובעת אינה זכאית להם, וכן שהמוזיאון לא הפר את ההסכם בינו לבין התובעת. במסגרת כתב הגנה שהגיש משרד ראש הממשלה ביקש לדחות הודעת צד ג' שנשלחה אליו והכחיש הטענות.
מנגד, בסוף מארס 2025 הגיש משרד ראש הממשלה כתב הגנה ותביעת צד ג' נגד מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב ועיריית תל-אביב בסך כ-6.7 מיליון שקל ודחה הטענות נגדו. במסגרת זאת, טען המשרד באמצעות עו"ד יהונתן גלנטי ממשרד לוסטיגמן לפלר ושות' כי יש לדחות התביעה נגדו. עוד נטען כי המשרד הופתע לגלות את דרישת התובעת (הקבלנית לשעבר – ל.ד) ביחס לסכומים מופרזים שלכאורה אושרו לה על ידי מוז"א ו"הוסתרו מהמשרד".
השופט ד"ר גרשון גונטובניק קבע דיון לסוף דצמבר.
"באחריות הממשלה"
מעיריית ת"א ומוז"א נמסר בתגובה: "פרויקט בית העצמאות הינו בבעלות ובאחריות ממשלת ישראל, משרד ראש הממשלה באמצעות ארכיון המדינה. העירייה ומוז"א, מוזיאון ארץ ישראל תל-אביב, נרתמו לקדם את פרויקט שחזור ושימור בית העצמאות, מטעם המדינה, מתוך תחושת שליחות ואחריות היסטורית. העירייה מצירה על כך שמוסד היסטורי חשוב זה טרם נפתח וקוראת למדינת ישראל לקחת אחריות מלאה, להשלים את עבודות השיקום ולהבטיח כי בית העצמאות יעמוד לרשות הציבור בצורה ראויה ומכבדת".
"נכס לאומי"
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה רואה בבית העצמאות נכס לאומי בעל חשיבות היסטורית מהמעלה הראשונה, ופועל בנחישות להשבתו לפעולה מחודשת לטובת הציבור ולמען הדורות הבאים. לאחר סיום ההתקשרות הקודמת עם עיריית תל-אביב, הוביל המשרד מהלך מואץ לקידום הפרויקט, הכולל בחינה הנדסית, בחינת פרוגרמת התוכן, גיבוש תוכניות ואישורן וקיום פגישות עבודה שוטפות עם כלל הגורמים הרלוונטיים. כל זאת על מנת להביא להשלמת הפרויקט על הצד הטוב ביותר".
"תובענה זו מתארת בצורה הטובה והעצובה ביותר את האופן שבו מתייחסת מדינת ישראל לאחד האתרים ההיסטוריים המרכזיים והחשובים"
