מאות מחברי ושכני משפחת אהל חגגו יחד ביישוב לבון שבגליל העליון את חזרתו הביתה של אלון אהל, המוזיקאי המחונן שנחטף מהנובה, אחרי 738 ימים בשבי בעזה. בני משפחתו הגיעו בשעה מוקדמת למחנה רעים שבעוטף, לשם אלון הובא מעזה על ידי שיירת צה"ל, ואמו עידית סיפרה בהתרגשות: "הוא נראה מדהים, הוא עומד על הרגליים, הוא חמוד ברמות, הוא מחייך, הוא פשוט הוא. מהעמידה שלו ככה כמו שהוא – זה הוא. מתוק, מתוק, מתוק".
אחיו של אלון, רונן, סיפר ל"ידיעות אחרונות" לאחר חזרתו: "התחושות מטורפות ואי-אפשר לתאר את ההתרגשות. פגשתי אותו ברעים וישר קפצנו והתחבקנו. הוא פשוט היה בשוק. הוא מאושר להיות פה עם המשפחה ליד הבית ולראות את החברים שלו. הוא מוכן לשלב הבא. הוא עוד לא דיבר על השבי. הוא נראה יציב וחזק, אבל כמובן יש עוד דברים שנדע בהמשך".
משפחתו של אלון סיפרה שמבחינה רפואית, עינו השמאלית פגועה, הוא רואה בה "פסים", והוא נמצא בהליך בדיקות. "הידיים, החזה והראש שלו עם רסיסים", שיתפה משפחתו.
לאלון, פסנתרן ומוזיקאי מחונן, חיכה בחדרו בבית החולים פסנתר, ולפי משפחתו, הדבר הראשון שהוא עשה כשהגיע זה לנגן בו. אלון, שנחטף מ"מיגונית המוות", התחיל לנגן כבר בגיל תשע ותיכנן להמשיך את הכשרתו בבית הספר רימון.
שורד השבי אלי שרעבי, ששהה עם אלון בשבי, נלחם על השבתו וסיפק עם שחרורו מידע רב-ערך על מצבו הקשה של אלון, ביקר את אלון בבית החולים ופגש אותו לזמן קצר. שרעבי כתב: "אלון היקר, כל כך חיכיתי לך".
עידית, אמו של אלון, כתבה בפייסבוק אמש כי הוא "מחייך, מצחיק, יפה וטהור – אבל אנחנו עוד לא בשלב הסיכומים. פרק אחד נסגר, ופרק אחר, חדש, מורכב, אך מלא תקווה, נפתח". לדבריה, "אלון הוא עץ חזק, שורשי והכי ישראלי שיש. הוא נטוע כל כך חזק שאף אחד לא יכול לשבור אותו. יש לי בן עוצמתי. אלון, שרדת. ניצחת".
היא הדגישה: "הלב עוד לא שלם עד שהחטוף האחרון יחזור הביתה. אני קוראת לכל מי שידו בדבר – לכל המשפחות מגיע לסיים את הסיוט שנכפה עליהן". ולסיכום, העבירה מסר מאלון: "אני רוצה להגיד תודה לעם ישראל, לכל מי שהיה שם בשבילי – שאחזור הביתה בחיים".
פרטים ראשונים מהשבי
במשך יותר מ-700 ימים לא פורסם אף תיעוד של אלון אהל בשבי, והמידע היחיד עליו הגיע משורדי שבי נוספים, ששוחררו בעסקה בפברואר האחרון. הם סיפרו כי אלון הוחזק איתם במנהרה, וכי עם שחרורם אלון נשאר לבד.
משפחתו של אלון אהל סיפרה לאחר חזרתו שלאורך מרבית תקופת השבי הוא הוחזק באותה מנהרה, כשהוא כבול בשלשלאות וסובל מכאבים. לדבריהם, לפני כ-40 יום הוא הועבר למנהרה אחרת במרכז הרצועה. "נסענו במשך שעות עד שהגענו", שיחזר. הוא אמר שהעברתו הגיעה במקביל להכרזת צה"ל על כניסה לעיר עזה, והמחבלים השתמשו בו כמגן אנושי. עוד ציינו שלאורך כל התקופה עבר טרור פסיכולוגי מתמשך.
על פי עדויות חטופים ששוחררו, אלון נפצע בעינו מרסיס שפגע בה בעוצמה רבה. לדבריהם, הוא איבד את ראייתו בעין אחת, וקיים חשש כבד לאובדן ראייה גם בעין השנייה. בנוסף, דווח כי הוא סבל מפציעה בכתף.
