אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. "תוציאו אותו מחדרי ההלבשה, הוא יביא נאחס", צועק דני נחמיאס, אחראי סידורי האבטחה באצטדיון בקריית-מלאכי. הוא זיהה פרצוף זר, שבמקרה שייך לי, וחשש באופן טבעי מכל ניחוס שימנע מקבוצתו לחזור לנצח במשחק שתכף מתחיל מול הפועל מרמורק. התחייבתי בלי ביסוס שאני נושא עימי בארכה, ודני מתרצה אבל עדיין לא מרוצה.
מחוץ לאצטדיון התייצב ראשון ירין פרץ, אוהד מכבי עירוני קריית-מלאכי שמגיע לכל משחק, כולל חמישה באילת, ואיפה לא. הוא לא חושש מנסיעות ארוכות וגם לא מנאחס. "בעזרת השם, ננצח היום", הוא אומר. פרץ בן 26 וכבר 20 שנה שהוא נושם את הדשא המטופח כאן, בתחילה כשחקן בקבוצת הילדים וכמביא כדורים. "ככה הפכתי לאוהד. יש לפחות 30 כמוני, שבאים לכל מקום, ו-800 אוהדים במשחקי בית בתקופות טובות".
גרפיטי של "אולטראס אנג'לס" מעטר את קירות האצטדיון בקריית-מלאכי, ששודרג לפני עשור וחצי. קסמו בהיותו מוקף בשכונות ונגיש למי שרוצה לראות כדורגל בשישי בצהריים, בעלות 30 שקל לכרטיס ו-150 שקל למינוי שנתי. "בליגת העל אתה מוציא את הסכום הזה רק בקיוסק", אומר יו"ר הקבוצה, רפי אזולאי. "מסביב אלה שכונות המצוקה הכי קשות בקריית-מלאכי. פה גדלתי, מפה יצאנו, אהדנו את הקבוצה, באנו מהיציע, לא סתם אנחנו מנהלים אותה".
חינוך על הרצף
במכבי קריית-מלאכי לא זוכרים פתיחת עונה עם שלושה ניצחונות רצופים, כמו שקרה במחזורי הפתיחה של ליגה א' דרום, עד שהגיע הפסד בכורה להפועל אזור במחזור הקודם. "גועל נפש של מגרש, אין קבוצה שתנצח שם. ראית פעם מגרש שהולך ככה?" דני איש האבטחה מדמה גלים כמו שרקדו באייטיז. "העיקר שאותי", מתחמם שרון רפאל, מנהל האצטדיון ומחלקת הנוער, "מעבירים גיהינום לאשר את המגרש כאן. שיחקנו במיתר, אם תכניס למגרש שם חיה היא תבכה. אמרתי אין בעיה, וצעקתי לילדים אחד אחרי השני: 'צא, אתה פצוע'. הפסדתי טכני, אבל איך ישחקו?"
רפאל, בנוסף לשורת הטייטלים הרשמית, הוא גם שחקן עבר שגדל במכבי ת"א במחזור של האחים ברומר. "תשאל אותו גם על חרפת רודה של הפועל באר-שבע, הוא שיחק ב-10:0", עוקץ רועי, מאמן קבוצת הילדים, ואז מבהיר שאצל שרון אין חוכמות, גם כשזה נוגע לאנשים הכי קרובים אליו. "הוא שלח פעם שוער הביתה, ומי זה היה? הבן שלו. העיף אותו לגמרי מהכדורגל, 'אתה לא פה יותר'".
שרון מאשר. "הבן שלי היה שוער ראשון, והשוער השני ילד על הרצף שלקחתי כפרויקט. בדקה 80 אמרתי למאמן שיעשה חילוף, 'הוא נסע איתנו עד דימונה, תן לו לשחק'. הבן שלי צעק 'אני לא יוצא'. רק כשנכנסתי למגרש הוא ירד, זרק את החולצה וקילל את המאמן. הקפטן רץ למאמן ואמר, 'בגללך נפסיד', שלחתי גם אותו לאוטובוס. אחרי המשחק אמרתי להם: 'אם הייתם גברים, הייתם שומרים עליו שלא יקבל גול. נראה אתכם מחליפים אותו רק ליום אחד'. ומי עומד מאחוריי? מאמן דימונה עם דמעות בעיניים, ואומר: 'יש לי שני ילדים על הרצף, אני רוצה לחבק אותך'. אמרתי לבן שלי, אתה גמרת עם כדורגל. אם העפתי את הבן שלי, אני יכול להעיף כל אחד".
גם מרמורק הספיקה להפסיד העונה במבצר הגבעות באזור, ובכלל, שלוש פעמים בארבעת המחזורים הראשונים. אוהדי הנמסיס מעבר לכביש, מכבי שעריים, היו יכולים לראות נחת במצבה של היריבה המרה, אלמלא פתיחת העונה שלהם הייתה קשה יותר ובליגה נמוכה יותר. חובות במיליוני שקלים עשויים להוביל לאיחוד בעונה הבאה ולמחוק את היריבות הכי ידועה בליגות הנמוכות בישראל. "אם יהיה איחוד, סיימתי את הקריירה שלי", מצהיר אוהד הפועל מרמורק, רועי שרעבי. "מעניין אותי רק מרמורק. אדום. לא רחובות ולא כלום".
האיום של שרעבי עשוי לעמוד למבחן. "חייב להיות איחוד", אומר מנכ"ל הפועל מרמורק, ישראל אברג'יל. "זה מאוד קרוב ויש רצון הדדי. יש לנו את העונה הזו לסגור את הדברים, נשב בעזרת השם שוב אחרי החגים".
לאה עושה סדר
לא טבעי לפגוש אישה חרדית בעולם גברי, אבל במקרה של לאה גורליק-ריגר, נראה שהגברים כאן הם אלה שחיים בעולם שלה. היא חברת הנהלה במכבי קריית-מלאכי, גדלה בשכונה חב"דניקית צמודה לאצטדיון, וגם אוהדת מכבי חיפה שהתאהבה קודם בכתומים שגילתה בעולם החדש בקצה הרחוב. "כתבתי במקומון ובמהלך עבודה על כתבה נחשפתי לזה שיש פה כדורגל. זה היה אירוע בשבילי, כילדה חרדית שגדלה במנותק מזה".
היא השתלבה תחילה "בוועדת הקישוט, אחראית על השלטים ביציעים". מאז שודרגה והיא "אחראית מול הבקרה התקציבית וההתאחדות על ניהול התקציב מהעירייה. בסוף אנחנו מנהלים קבוצה עירונית בלי משקיע ובלי ספונסר. בקריית-ים משלמים 50 אלף שקל על שלט, אנחנו פה לא בסכומים האלה".
בקרה תקציבית היא עניין חדש בליגה א'. היא נולדה ברפורמה שנועדה להילחם בכסף השחור שעובר ידיים בליגה, ומגבילה את שכר השחקנים לקבוצה למיליון שקל ברוטו. "יש קבוצות שעושות קומבינה", לאה ממתיקה סוד. "מביאות שחקן שמרוויח 20 אלף נטו, וזה לוקח להם יותר מ-20 אחוז מהתקציב, אז ברור שמשהו אחר קורה פה".
רגע לפני שריקת הפתיחה, דחיפות ביציע המארחת מצד נערים סוררים שלא נראה שאוהדים מישהו חוץ מאת כבודם. נחמיאס משתלט על האירוע ומרחיק אותם. ההגנה שלו, במקום להרחיק, גורמת לפנדל אחרי פחות מדקה, וגם 48 שניות תהילה לא השאירו לו. 1:0 מרמורק.
היו"ר אזולאי מלווה את הקבוצה 30 שנה, חמש שנים הוא בתפקיד ומפרוץ המלחמה גם שירת 300 יום במילואים. בין השאר פגש בעזה את בנו, לוחם בכפיר. "הוא איתי ביציע מאז שנולד", הוא אומר על שתי גאוותיו. "אין לי עוד קבוצה, רק קריית-מלאכי. זה שלך, הבית שלך".
נגמר 0:2 למרמורק. "יופי, ילד שלי", צועק רני אשכנזי מהיציע לבנו יואב, בלם במרמורק. "היינו שווים בכל המשחקים העונה. לא הלך", הוא אומר אחרי הניצחון. "חשוב שנישאר בליגה א', האיחוד עם שעריים תלוי בזה. אם שתיהן בליגה ב', ראש העיר יקים עירוני רחובות ויתחיל מליגה ג'. הקבוצות לא חתמו גם אחרי שאמר להן שייקח את החובות שלהן. מטומטמים אבל ככה זה, יש דם רע בריבים בין תימנים".
בצד של קריית-מלאכי השתיקה רועמת, חוץ מהמנכ"ל יריב אלימלך שאצלו הצעקה רועמת בדרישה שאף עובד לא ייכנס לחדר ההלבשה ויעז לומר לשחקנים שהכל בסדר ולא נורא, כי כן נורא והוא תכף בא ועושה להם משהו שלא כותבים.
בדרך החוצה המטרה היא לחמוק ממבט מדני, הראשון לזהות נאחס. בין פרצופים מאוכזבים, לאה נושאת עדכון משמח לגבי הספונסר. "אקדם שיתוף פעולה עם 'איחוד הצלה'. הצבעים שלנו דומים", היא אומרת בתקווה. לאט-לאט, גם מכבי חיפה שלה לא נולדה עם הונדה על החזה.
