עיתון איראני המזוהה עם המשטר, "ג'ומהורי איסלאמי", פירסם מאמר מערכת שמונה את הישגיה של ישראל ואת הפגיעה הקשה בציר האיראני בעקבות מתקפת 7 באוקטובר: איבוד סוריה ולבנון, כולל פגיעה קשה בחיזבאללה וחיסול נסראללה, וההרס האדיר בעזה. כך ייעשה למי שקם לבצע ג'נוסייד בישראל. החדשות הפחות טובות הן, שהציר הסוני, לא רק המתון, התחזק. טורקיה וקטאר, שתי מדינות של האחים המוסלמים, זכו לשדרוג רציני. בלעדיהן ההסכם לא היה מתממש. טראמפ משפיע עליהן. הן משפיעות עליו. הן אלה שהצליחו לשכנע את חמאס להיענות להצעה האמריקאית. אבל, הסיכוי שהן יגרמו לחמאס להתפרק מנשקו – אלא אם כן נשיא ארצות-הברית הוא קוסם אמיתי – שואף לאפס. להבדיל, זה בערך כמו להעביר לבן גביר את הטיפול בנוער הגבעות.
ישראל הרוויחה מההסכם, לא משום שהוא מושלם. רחוק מכך. ישראל הרוויחה, משום שבחודשים האחרונים היא דיממה. עוד שבועות אחדים במלחמה, עוד הרס אדיר בעזה, עוד אלפי הרוגים, והקמפיינים נגד ישראל – מהפגנות הרחוב עד המדיה, מהאקדמיה עד האיגודים המקצועיים ששולטים בנמלים – היו מובילים את ישראל למצבה של דרום-אפריקה בשנות ה-80. לא רק חרם בתחומי התרבות והספורט אלא גם סנקציות וחרם כלכלי.
1 צפייה בגלריה
(העצרת בכיכר במוצ"ש האחרון. קריאות הבוז היו רגע מביך. זו בדיוק הגישה שדוחפת מהססים חזרה לזרועות נתניהו | צילום: גטי אימג'ז, Chris McGrath)
השינוי לרעה מתחולל גם בארה"ב. 61 אחוז מיהודי ארה"ב, לפי סקר שפורסם בשבוע שעבר ב"וושינגטון פוסט", סבורים שישראל ביצעה פשעי מלחמה וכ-40 אחוז מהם חושבים שישראל ביצעה ג'נוסייד. הנתונים הללו מצטרפים לעוד ועוד סקרים מטרידים, על כך שרוב האמריקאים, לראשונה, מתנגדים לשליחת סיוע כלכלי וצבאי נוסף לישראל. טראמפ הבין שהמצב משתנה, גם במפלגה הרפובליקנית. הלהטוט שלו פותר שתי בעיות במכה אחת: גם תמיכה כלל-אמריקאית במהלך שלו, וגם עצירת הדימום של ישראל. אז אולי, רק אולי, לראשונה אחרי שנתיים יש ניצנים של תקווה.
גם מכאן תרמו לקמפיין
ישראל לא הפכה למדינה מצורעת רק בגלל נתניהו. היו לו שותפים. "אם הייתי פלסטיני הייתי נלחם נגד ישראל כדי להשיג את חירותי", אמר עמי אילון בראיון לרשת ABC, כבר במארס 2024. "עד כמה מלוכלך היית הולך?" הוא נשאל. "הייתי עושה הכל כדי להשיג את חירותי", הוא ענה. "הכל"? זה היה העתק במשתמע של מצדיקי הטבח, הרצח, האונס. פעם אחרי פעם סירבו הפלסטינים לכל הצעה שהייתה מעניקה להם מדינה. חיסול ישראל הם רצו, במקרה הקל, והשמדת יהודים, במקרה של חמאס. לא חירות. עד כדי כך ראש שב"כ לשעבר אטום למה שהפלסטינים עצמם אומרים? אחריו אלה היו בוגי יעלון, שהצטרף לתעמולת הזוועה עם הטענה ש"ישראל מבצעת טיהור אתני ופשעי מלחמה", וכמובן אהוד אולמרט שהפיץ עלילה דומה על כך שישראל מבצעת פשעי מלחמה. לרגל שנתיים לטבח הגדול, פירסם "הארץ" מאמר תחת הכותרת "כל החברה מעורבת בפשעים". שני חוקרים, אדם רז ואסף בונדי, הגדירו שם את ישראל "קהילת פשע". השניים הללו, אפשר להניח, חושבים שמי שאומר ש"בעזה אין חפים מפשע" הוא פשיסט מסוכן. והם אפילו לא מבינים שהם עושים צחוק מעצמם. כאשר זו האקדמיה בישראל, מה לנו כי נלין על אנשי אקדמיה בעולם. אין צורך במחקר. וגם לא בעובדות. יש צורך באג'נדה. אף מילה על העובדה שחמאס הוא ארגון נאצי לכל דבר ועניין, שקורא להשמדת יהודים. זו הרוח הרעה שעם או בלי כוונת זדון פועלת בשירות חמאס והקמפיין האנטישמי.
בין לבין הוביל ניר חסון מ"הארץ" את שני הקמפיינים, על הרעבה וג'נוסייד. הטענות כבר הופרכו, אבל חסון לא ויתר. "טענה מפוקפקת שנתניהו חוזר עליה", הוא כתב במהלך הקמפיין, "היא שחמאס השתלט על סיוע שהוכנס לעזה". מעניין. הרי האו"ם בכבודו ובעצמו, שמאמץ כמעט כל פרסום של חמאס נגד ישראל כאמת עליונה, כתב שרוב הסיוע "Intercepted", עם הסבר שמדובר בשוד על ידי חמושים. כלומר, בעיקר חמאס. יש עוד ועוד עדויות. אבל מי שנמצא בלהט הקמפיין נגד ישראל לא עשה אפילו את המינימום ההכרחי, של בדיקת פרסומי האו"ם.
ישראל נאבקת כבר שנים בארגון נאצי לכל דבר ועניין, שמצהיר בגלוי על שאיפתו להשמיד יהודים, שמזדהה עם היטלר, שמשתמש בנשים ובילדים כמגן אנושי, שאין לו בעיה שהם ימותו בהמוניהם. אבל הם הופכים את המציאות. הגענו להפסקת אש. אבל המלחמה, גם בזירה הבינלאומית, עדיין מתנהלת.
בשירות נתניהו
קריאות הבוז לנתניהו היו רגע מביך. חובה לבקר אותו. גם הטור הזה לא חוסך את שבטו. אבל ה"בוז" לא הושמע בהפגנה פוליטית, אלא באירוע חגיגי משהו, רגע לפני שחרור החטופים. צו השעה היה להתאפק. הרי חלק ממשפחות החטופים תומכות פוליטית בנתניהו. הרי שחרור החטופים היה רגע נדיר של הסכמה לאומית רחבה, שכבר הרבה זמן לא הייתה לנו. אז למה להרוס את הרגע הזה? עמיתי לעיתון, רענן שקד, מנה 15 סיבות תחת הכותרת "למה מותר וצריך לקרוא בוז לנתניהו". נניח, רק נניח, שהוא צודק. רק דבר אחד הוא שכח: שזו בדיוק הגישה שדוחפת את המהססים חזרה לזרועות נתניהו.
זה גם סיפור המחאה הפוליטית. כך, למשל, אחת מאלה שהתבלטו בחודשים האחרונים, רעות ענבר, משמיעה דברי טעם נוקבים נגד הממשלה והעומד בראשה. היא חדה ורהוטה. אלא שבאחד הפוסטים שלה היא טענה ש"מה שחשוב זה שיורים לילדים בגב". נתניהו לא יורה להם בגב. גם לא סמוטריץ' וגם לא בן גביר. כך שהטענה, הלכה למעשה, היא שזה מה שעושים חיילי צה"ל לילדי עזה. הנה לנו תמצית התעמולה האנטי-ישראלית שהלכה והשתלטה על חלקים גדולים מהעולם החופשי. ואם זו המחאה – אז נתניהו אומר תודה.
לישראל אין פטור מביקורת. אפשר גם להניח שבוצעו פשעי מלחמה. אבל לא יותר, וככל הנראה פחות, מכל עימות דומה בעשרות השנים האחרונות. זה בוודאי לא הופך את ישראל ל"קהילה פושעת". וחיילי צה"ל לא יורים לילדים פלסטינים בגב. ומי שאומר את דברי התועבה הללו מסייע לחמאס ולמפגינים נגד ישראל. ואם ישראל רוצחת ילדים על ידי ירי לגב שלהם אז אולי אפשר להצדיק, או לפחות להבין, את מי שיוצא לרצוח יהודים.
אנחנו יודעים שלחמאס יש אין-ספור אידיוטים שימושיים ברחבי העולם החופשי. אבל אין כמו הישראלים והיהודים בתוך הקהילה הזאת כדי לחזק את העלילות נגד ישראל. וכשזה מגיע מתוך ישראל – זה גם כדי להנציח את שלטון בן גביר וסמוטריץ'. אם אלה יהיו פניה של המחאה בחודשים הקרובים – נתניהו לא צריך להתאמץ. הרדיקלים הללו סוללים את הדרך שלו לניצחון.
