• אודיה – "ואן דאם". אודיה לא שמעה על מנוחת חגים (או מנוחה בכלל) והוציאה עוד שירים שהשתלטו על מצעדי הסטרימינג יותר מהר ממה שחמאס חוזר לשלוט בשטחים שנותרו פנויים בעזה. "ואן דאם" הוא המוצלח שבהם, ויש בו תכונה מוערכת של הכוכבת: להזכיר אמנים שהשפיעו עליה – במקרה זה, דודו טסה ועומר אדם.
• דיוויד גואטה, טדי סווימס וטונס אנד איי – Gone Gone Gone. הבונוס במאמץ החביב (או לפחות הבלתי מזיק) של דיוויד גואטה להחזיר את הדאנס לימי הזוהר שלו במצעדים לפני יותר מעשור: אחד המפיקים של השיר הוא ג'ורדי. בסוף נראה שהוא הגיע בחו"ל קצת יותר רחוק מסטטיק ובן אל.
• ויתרתי – "כולנו הפסדנו". חוץ מעצם השמחה על הקאמבק של ויתרתי, הרכב ה-Pאנק השנון והחכם של איתי זבולון (השחקן והיוצר, לא הראפר טונה) – כמה מרענן לקבל סוף-סוף שיר לפרצוף ("אמא אז הבטיחה שיהיה פה נהדר/ יושב בוכה בחושך/ ומזמין בגט יקר/ מה יהיה פה עד הניצחון, הוא כבר מוחלט/ מתלבש יפה לקראת עוד ערב במקלט") במקום עוד ועוד המנונים נימוחים ומאלחשים.
• טיילור סוויפט – Actually Romantic. לא נעים, אבל סערת הרכילות באלבום החדש והמשמים להדהים של טיילור סוויפט היא גם השיר הכי חד ומעניין בו: לא רק בגלל הטקסט הקטלני, שנטען שנכתב על צ'רלי XCX, אלא כי סוויפט לקחה בלי בושה את בסיס הלחן של Where is My Mind של הפיקסיז.
• נועם ענבר – "איה רוחי". ואם כבר הקלאסיקה של הפיקסיז: נועם ענבר (הבילויים) הוציא לאחרונה קאבר מתורגם של השיר, שמצליח ללכוד בעברית את הרוח המהורהרת-סוריאליסטית של המקור ולהלביש עליה עיבוד כנסייתי עם שילוב נהדר בין הקול הצלול שלו למקהלת גיא בן הינום.
• הפלייליסט של עינב שיף זמין בחשבון של ynet בספוטיפיי
