יעדי הגיוס של החרדים יעמדו על אלפים בודדים בשנה, בדיוק כפי שנקבע בהסכמות בין החרדים ליו"ר ועדת החוץ והביטחון הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, ערב המתקפה באיראן בחודש יוני - והם נותרו ללא שינוי. כך עולה מפרטים חדשים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות", על אודות "מסמך העקרונות" בין היו"ר הנוכחי של הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט, לבין החרדים, שהוגש אתמול ליועצת המשפטית של הוועדה.
לפי פרטי המסמך, בשנה הראשונה יעד הגיוס יעמוד על 4,800 חרדים, בשנה השנייה על 5,760, בשנה השלישית על 6,840, בשנה רביעית על 7,920 ובשנה החמישית לא יפחת מ-50%.
במקביל, הדרישה שהכניס אדלשטיין לאכיפה באמצעות העברת אצבע ביומטרית בישיבות - יורדת מהפרק ב"מסמך העקרונות" של ביסמוט. בנוסף, לפי המסמך, החוק יאפשר "דף חדש" לכל החרדים שלא התגייסו לפני העברתו - גם אם קיבלו צו במהלך המלחמה - להסדיר את מעמדם כלומדי תורה בישיבה ולקבל דחייה או להתגייס ללא סנקציות לפי יעדי הגיוס בחוק.
בנוגע לחלק הענישתי, הסנקציות האישיות יחולו רק לאחר השנה הראשונה - אם לאחר השנה הראשונה צה"ל לא יעמוד ביעד הגיוס - כלומר, אם לא יהיו 4,800 מתגייסים חרדים.
מטרת העלאת העקרונות נועדה לאפשר את שובה של ש"ס לקואליציה, ולאפשר לחבריה להתמנות שוב לשרים. בש"ס היו רוצים לחזור לממשלה מיד עם פתיחת מושב החורף ביום שני, וההערכות בקואליציה שהבעת נכונות לקדם את החוק החשוב עבורה, תהווה גשר לחזרתה. עם זאת, במפלגה החרדית לא התרשמו מהמסמך ואמרו כי הם מצפים לטיוטת חוק.
הבעיה של ש"ס היא שלא בטוח שהגשת ההסכמות או גיבוש נוסח יספיק לחברי הכנסת החרדים מיהדות התורה, שעשויים להסכים לחזור לקואליציה רק אחרי שהחוק יעבור - וזה צפוי לקחת זמן, אם בכלל. השאלה היא אם ש"ס תסכים לחזור לממשלה גם ללא החרדים האשכנזים.
