אחרי שנתיים של טלטלות, רותם שרעבי יכולה לנשום וגם לחזור בכל הכוח למוזיקה – אבל הכאב נשאר. הדוד שלה אלי חזר מהשבי, משתקם וכתב ספר שזוכה להצלחה, אבל המשפחה כואבת את האובדן של הדוד האחר, יוסי ז"ל, שגופתו הובאה לקבורה בשבוע שעבר. התקווה והזיכרון עומדים מאחורי מופע חדש שלה, "איזהו גיבור", שמציין שנתיים לטבח ויועלה ב-28 באוקטובר בזאפה הרצליה. ההכנסות יועברו לחיילים בודדים. אלי שרעבי יהיה בקהל.
"המטרה שלי במופע היא לתת לאנשים הזדמנות להתחבר לנושא הכי כואב בעולם דרך מוזיקה, שהיא גורם מרפא", אומרת שרעבי (21), תלמידה בבית הספר למוזיקה רימון. "את רוב השירים שאבצע כתבתי בשנתיים האלה, והם מתארים את המסע המטורף שהמשפחה שלי עברה, ועדיין עוברת, כולל הרגעים הכי פרטיים".
שרעבי תארח במופע את סולן להקת בית הבובות, אמיר אטיאס, והבחירה בו אינה מקרית. "קצת לפני 7 באוקטובר הייתי בקיבוץ בארי, ונויה ז"ל, הבת של אלי, שנרצחה בטבח, ביקשה ממני לעשות איתה סיבוב בקלנועית. אחר כך שלפתי את הגיטרה, שרתי את 'סיגפו' של בית הבובות, צילמתי, והיא חיכתה לי שאסיים. בשיר יש משפט שאומר: 'פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם, עוד אור עולה ומראה לאן'. המילים האלה מתקשרות לי לאובדן של נויה, שתמיד עודדה אותי לעשות מוזיקה, ותמכה בי".
במופע שהעלתה בשנה שעברה ביקשה שרעבי שתי משאלות. "הראשונה הייתה שבשנה הבאה אלי יישב איתנו בקהל. השנייה הייתה שבשנה הבאה כולם כבר יהיו בבית. נראה שהרוב מתקיים, אבל אסור לשכוח את החללים שעדיין לא איתנו. זכינו לחזרתו של דודי האהוב יוסי, אמנם בתכריכים, לא בחיים כמו שחלמנו, אבל שובו קריטי לשיקום של האנשים שחיים כאן. למשפחת שרעבי נסגר מעגל: עד עכשיו נלחמנו עליהם, ומעכשיו המלחמה היא עלינו, על הבית שלנו, על החברה והמדינה שלנו ועל המשפחות של אלו שעדיין בעזה".
