המלחמה נגמרה וכאילו לא למדנו כלום - חקיקת פרקי הרפורמה המשפטית, שהביאו לקרע בעם, מתחדשת. היום צפויה ועדת השרים לחקיקה לאשר את תיקון חוק החברות הממשלתיות, המבטל את נבחרת הדירקטורים, שנועדה להבטיח מינוי בעלי כישורים מקצועיים לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, ולמנוע מינויים פוליטיים.
לפי החוק שיזם השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות דוד אמסלם, כל סמכויות המינוי יועברו אליו (לשר האחראי על החברות הממשלתיות). בראש ובראשונה, מינוי הדירקטורים ובמיוחד יושבי הראש יתבסס על קרבה פוליטית ולא על רקע מקצועי.
"נבחרת הדירקטורים" הוקמה בשנת 2013 על פי המלצת מבקר המדינה, ביוזמת שר האוצר דאז יאיר לפיד ומינהל רשות החברות אורי יוגב. בעקבות חקיקה, גובשה רשימה של 1,200 מועמדים על בסיס כישורים, השכלה וניסיון מקצועי. החוק במתכונתו הנוכחית שלל באופן מפורש מינוי של מקורבים פוליטית לשרים האחראים.
כעת, לאחר שוועדה בראשות פרופ' אסף מידני הגישה לשר אמסלם המלצות, שבפועל כבר גובשו מראש, נוסחה הצעת חוק חדשה שמבטלת את המנגנון ומעבירה את הסמכות המלאה לשרי הממשלה. השר אמסלם הסביר במסיבת עיתונאים בקיץ: "אני רוצה שבחברת החשמל יישב בדירקטוריון בעל משפחה שמתקשה לשלם את חשבון החשמל, ולא רק פרופסור לחשמל".
לפי ההצעה, גם מינוי יו"ר הדירקטוריון לא ייעשה עוד על ידי חברי הדירקטוריון כפי שנהוג בעולם, אלא על ידי השר הממונה על רשות החברות (כיום אמסלם) יחד עם השר האחראי על החברה הספציפית. החוק החדש כולל גם סעיפים הקובעים "ייצוג הולם לתושבי הפריפריה", הקמת ועדה אקדמית להכשרות דירקטורים, ותקופת ניסיון לדירקטור חדש.
בנוסף, החוק מחליש משמעותית את מעמדו של שר האוצר: כיום כל מינוי דירקטור מחייב את חתימתו. לפי התיקון, חתימתו תוחלף בזו של השר הממונה על רשות החברות. עד לאחרונה, הרשות הייתה חלק ממשרד האוצר – אך ראש הממשלה נענה לדרישת אמסלם והעבירה למשרדו, מהלך שהעצים את כוחו הפוליטי. כבר בעבר, בדצמבר 2020, ניסתה הממשלה לבטל את הנבחרת, אך נתקלה בהתנגדות משפטית. גם מנהלת רשות החברות לשעבר, מיכל רוזנבוים, התפטרה לאחר שהתנגדה לביטול המנגנון.
על חשבון הציבור
במקביל צפויה היום הממשלה לאשר קיצוץ שלישי בתקציבי משרדי הממשלה – בתוך פחות מחודשיים. הפעם מדובר בקיצוץ של 36 מיליון שקל, שייפרס על פני שלוש שנים ויועבר כולו למטרה אחת: תמיכה בגרעינים החינוכיים התורניים.
ההחלטה החדשה מגיעה בנוסף לכספים שהועברו בהסכמים הקואליציוניים, והיא נועדה להעביר עוד כספים לציבור התורני על חשבון משרדים כמו הביטחון, החינוך, התחבורה, המשפטים, השיכון, התרבות והגנת הסביבה. מדובר למעשה בהגדלה של כ-50% בתקציב הגרעינים התורניים.
כבר השנה יועברו 13.5 מיליון שקל, בשנה הבאה 10.5 מיליון שקל וב-2027 יושלם הסכום עם העברה של 12 מיליון שקל. לפי הצעת ההחלטה, מדובר בציון פרס לגרעינים התורניים על "תרומתם הרבה בימי מלחמת חרבות ברזל".
שר החינוך יואב קיש הוא שיזם את המהלך ומשרדו עצמו יישא בנטל המשמעותי ביותר, עם קיצוץ של 15 מיליון שקל. יתר המשרדים שמהם ייגרע התקציב: משרד הביטחון (7.5 מיליון שקל), משרד השיכון (2 מיליון), משרד המשפטים (4 מיליון), משרד התחבורה (2.5 מיליון), משרד התרבות והספורט (מיליון שקל), והמשרד להגנת הסביבה (4 מיליון שקל).
המהלך כולו נתפס כמהלך שמבקש לנצל את התקופה הפוליטית הנוכחית, אולי החודשים האחרונים של כהונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', להעברת תקציבים לציבורים שמקורבים לו פוליטית ולגרעינים שמהם צמחו חלק מהשרים עצמם.
