אני ציידת צבעים. הם משרים עליי רגיעה ואני בתורי רודפת אחריהם. הבחירות שלי הן דווקא סמטאות צבעי העוני, כמו באמאלפי, יצירות של טבע בקצות היום. אצלנו, בבית קיץ צנוע באיטליה, נחשפים לזריחות מופלאות באור ראשון דווקא בחדר השירותים המזרחי. אם מחפשים הרעלה מסחררת של צבעים, כדאי להתרכז בסיציליה, שמתפקעת מעושר בלתי צפוי של צבע בכל דבר. אהובים עליי צבעי הפרא בעיתונים ומגזינים נושנים (דפדפו היטב לפני שתזרקו), ברהיטים ישנים וצבועים ובמשמשים בצידי הדרכים.
חודש יוני. כבר בנסיעה למלון ראינו דוכנים אדומים של משמשים בצבעים לוהטים עם פסי אודם וארגמן. הם צפנו בחובם המתוק המשך פרוע והם קיימו אותו לאורך כל הקיץ והסתיו. אנחנו קונים שלושה קילוגרמים של משמש אדום ורך מאוד בפרוטות ממש. כל צד בעסקת המשמשים יודע שזוהי עסקת חייו. המוכר נפטר ממשמשים רכים וקשישים על סף חידלון ואנחנו זכינו במרקחת סוערת של צבע ומתיקות שנשליך לסיר כבד וענק ותתגבש לריבות, למרקחות, לקרישי פרי ואפילו למרמלדות באפס כסף.
לימון כתום - למה לא אצלנו?
למה האיטלקים בכל המדינה נהנים מקיץ, אביב וסתיו של לימונים צהובים-כהים, רכים, עתירי מיץ וקליפה מבושמת, שלא לדבר גם על ליים עסיסי ומלא בושם?
ואצלנו? רק כשמסתלק חודש מאי, כבר הלימונים צפודים, יבשים ומחוספסים. הם הרי מבינים שאזרחי ישראל זקוקים, בסתיו זה במיוחד, ללימונים עסיסיים עם בושם אמיתי ועם צבע הורס. אין מדובר רק בלימונים. אדרבה. למה עלינו להמתין עד כאב לקיץ הלוהט והפחדן של שזיפי ה"סנטה רוזה"? סליחה? הרי אין כמו שזיפים אדומים ורכים למרקחת קיץ. ומה עם שזיפי "שגיב" הסגולים צהובים שמופיעים פתאום רק בסתיו, וכשהם רכים ומלאי נקטר הם הופכים את הצור לאגם מים (סתם. סתאאם נו).
תגליות הצבע של פלרמו
התגליות הצבעוניות ביותר הן דווקא בדוכני האביזרים בשווקים, במחירים שהם שמחה וששון. יש אצלי מחרוזות כבדות משובצות באבני מינרלים ואבני זכוכית מוראנו בכל צבע אפשרי, ביופי לאין שיעור, במבחר שמוציא את היכולת להתרכז, וגורמות בארץ לשאלה 'מאיפה זה?' והרי זה העיקר.
בפלרמו מצאתי את המסעדות הצבעוניות ביותר, את הכריכים הסקסיים ביותר, את פריטי הלבוש הססגוניים ביותר, דברי אמנות ותמונות לשמח את קירות הבית, וצנצנות אין-ספור של מרקחות סיציליאניות, ומכלי "ג'רדיניירה" שהם ירקות כבושים בצבעי רטטוי. בשווקים של אמאלפי וסורנטו, תמצאו פלישה של כלים מעוצבים מאי נופחי הזכוכית המפורסם מוראנו, ואלפי תכשיטים קטנים שמתחננים להיות שלכן. אז קבלו עצה - תקנו!
ריבה ביתית למשפחה מצויה
חומרים:
1 קילוגרם פרי עונתי (שזיפים, נקטרינות, מנגו, אפרסקים, דובדבנים או תותים)
1/2 קילו סוכר
1 כוס מיץ תפוזים/יין/ מים
קורט מלח (חשוב ומועיל)
אופציה א': מעט מים נוספים אם המרקחת מתחילה להיחרך.
אופציה ב': תבלינים. מה שבא לכם, אבל מעט.
הכנה:
1. מתחילים בבישול של כל החומרים בסיר כבד תוך בחישה מתמדת.
2. כאשר מתחילה המרקחת לבעבע בסיר ונוצרת רתיחה, טועמים בזהירות (הטמפרטורה הנוצרת בסיר גבוהה מאוד).
3. אם טעים ולא חרוך ממשיכים בבישול עדין בטמפרטורה נמוכה תוך השגחה רצופה במשך 7-5 דקות ומסירים מן האש.
4. מניחים למרקחת להצטנן ואם היא דלילה או לא מספיק מתוקה, פשוט מוסיפים מעט סוכר ומערבבים על אש נמוכה עוד כ-5 דקות ללא מכסה.
כיוון שלכל סיר טמפרטורת מתכת משלו ולכל אפרסק מידת לחות אחרת, לא נותר אלא לבדוק כל בישול לגופו.
