לא היה לדייגו פלורס סיכוי. הוא חנון מדי, מנומס מדי, פילוסוף של כדורגל. ואילו כאן אנחנו חיים במנטליות של "החזק שורד". לפני שאתה מאמן, אתה צריך להיות רס"ר. להעיף את הקפטן באימון הראשון, לצרוח על הקווים, להראות שיש לך "דם חם", לסמן טריטוריה. פלורס בא להיות חלק "מהמערכת" - כלומר גם לא לקבל את מלוא הקרדיט על ההצלחות וגם להיות אחראי ראשי על הכישלונות. במדינה הזאת לא מעריכים אנשים נעימי הליכות, הארגנטינאי היה חייב לדפוק על השולחן ולעשות פרצופים קשוחים במסיבות העיתונאים.
זילזלו בפלורס מההתחלה, קראו לו "בריסטה" כי הוא לא בא מאצולת שחקני הכדורגל ובנה את עצמו מלמטה. הוא נאלץ לעבוד בעבודה אמיתית לפני קריירת האימון. זה לא טוב לכדורגל הישראלי, הרי רק בעונה שעברה אימנו כאן קרלו אנצ'לוטי וארנה סלוט. בכל הזדמנות, נאמר שהוא תחת ההשגחה של ליאור רפאלוב. בסופו של דבר הזלזול בפלורס חילחל לשחקנים. מעניין שאף אחד לא שואל מה ליאור רפאלוב עשה בשביל לקבל תפקיד כל כך בכיר במכבי חיפה, הוא בעט טוב בכדור אז זה בוודאי אומר שהוא טוב גם בניהול.
מפתיע עוד יותר שאף אחד לא בא אליו בטענות, למרות שהטייטל הוא "ראש מערכת הסקאוטינג" ולא "מנהל מקצועי". מספרים לכם שאלה תפקידים שונים לחלוטין. מה שזה לא יהיה - על בניית הסגל יש לו אחריות, וגם על בחירת המאמן. לשחקנים אסור אף פעם לבוא בטענות, הפרות הקדושות.
בעידן ה-WOKE של הכדורגל אסור להעיר, לבקר אותם או להוציא אותם מריכוז - כי אתה מסתכן בשיימינג. הם מרוויחים מאות אלפי דולרים ומספקים תמורה אפסית. מילא הזרים, שעוד צריכים להסתגל. ב"ישראלים הבכירים" אף אחד לא ייגע. יש יותר מדי מקבלי החלטות בחיפה, יותר מדי ערבובים. זה לא עבד עם גל אלברמן וברק בכר, זה לא עובד עם רפאלוב ופלורס. כשיש כל כך הרבה אחראים - אף אחד לא באמת אשם. אפשר להפיל הכל על הזר המסכן שלא יודע למה הוא נכנס.
