לפי משרתי ומשרתות מילואים חוזרים בימים אלו לשגרת חייהם האזרחית ולמקום עבודתם, כשמאחוריהם חודשים של לחימה ותרומה למדינה. החזרה לשגרה מביאה עימה אתגרים, וחשוב שגם המעסיקים וגם העובדים עצמם יהיו בקיאים בזכויות המלאות המגיעות לחוזרים משירות מילואים ארוך. מוסף "ממון" גיבש מדריך בנושא באמצעות עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה ממשרד עוה"ד ארנון, תדמור-לוי.
n שבתי ממילואים עם תום המלחמה למקום עבודתי לאחר תקופה ממושכת. האם מגיעות לי הקלות כלשהן?
אם שירות המילואים של העובד הסתיים, הוא צריך לחזור לעבודה כרגיל. סיום המילואים משמעו פקיעת צו המילואים (לעיתים העובדים מסיימים את השירות בפועל אבל הצו עדיין בתוקף כדי לאפשר להם ימי מנוחה על חשבון הצבא). עו"ד שירה להט מדגישה כי "אין בדין זכות להקלות לעובדים שחזרו מהמילואים. עובדים שחווים קושי יכולים כמובן לפנות לסיוע רפואי. אם יציגו אישור רפואי שמזכה אותם בהקלות כלשהן, על המעסיק יהיה להתחשב בכך. הקושי הפוטנציאלי הוא בכך שאם העובד יציג אישור שלא מאפשר לו להמשיך לעבוד בתפקיד המקורי שלו, יכול להיות שלמעסיק לא יהיה תפקיד חלופי להציע לו".
חזרתי מהמילואים לאחר תקופה ארוכה ואני מרגישה שכבר התקדמו בלעדיי במקום עבודתי. היה לי מחליף בזמן שנעדרתי. מה הדין?
החוק מגן על עובדים שחזרו ממילואים, ואוסר על פגיעה בהיקף המשרה או ההכנסה שלהם לא רק בזמן שירות המילואים אלא גם למשך 30 או 60 ימים לאחר שובם משירות המילואים (תלוי באורך שירות המילואים). עו"ד שירה להט מסבירה כי בתקופות אלה אסור למעסיק לפגוע בתנאי עבודתו של משרת המילואים, ואסור לניידו לתפקיד אחר, להוסיף או לגרוע ממנו מטלות וכו'. זה אומר שאם לעובד גויס מחליף, העובד אמור לחזור לתפקידו המקורי לפחות לתקופת המוגנות מפיטורים. "עניין איסור גריעת או הוספת המטלות הוא סוגיה מאתגרת, כי יכול להיות שהעובד דווקא יבקש שהמעסיק יקל עליו לפחות בתקופה הראשונה, ויבקש שהמעסיק ייקח ממנו חלק מהמטלות שלו. בנוסף, עובדים רבים שהו במילואים תקופות ממושכות מאוד, שבמהלכן חלו במקום העבודה שינויים. עובדים עזבו וגויסו, צוותים שונו וכו'. "בחברות טכנולוגיה תקופה של שנתיים היא כמעט נצח, ובמהלכה יכול להיות שהיעדים והמטלות של כלל החברה או המחלקה השתנו, והמבנה הארגוני יכול היה להשתנות. לא תמיד מעשי להחזיר את העובד בדיוק לתפקיד הקודם שלו אם העסק השתנה. אני חושבת שברור כי כוונת החוק היא להגן על העובד ולאפשר לו חזרה קלה יותר לעבודה – לתפקיד שהוא מכיר ויודע לעשות, וללא הלחץ של הצורך ללמוד תפקיד חדש. גם אם התפקיד הקודם של העובד כבר לא רלוונטי, מעסיקים צריכים לעשות מאמץ להחזיר את העובד לתפקיד הקרוב ביותר לזה שבו הם הועסקו טרם היציאה למילואים. וברור שאין דין שירות מילואים קצר כדין שירות מילואים ממושך", מסבירה עו"ד להט.
אשתי נאלצה להחסיר ימי עבודה רבים כדי להיות עם הילדים בשל היותי במילואים. עתה רוצים לפטרה. מה זכויותיה?
עו"ד להט מבהירה כי "עובדים אשר בני או בנות זוגם משרתים במילואים מוגנים מפיטורים בנסיבות מסוימות (אם יש להם ילד משותף עד גיל 14, אם שירות המילואים הוא לפי צו 8 או באורך מסוים ועוד), בזמן שבו בני הזוג משרתים במילואים וכן למשך 14 ימים לאחר מכן. בנוסף, החוק אוסר לפטר עובדים בגלל שהם נאלצו להיעדר מהעבודה לאור שירות המילואים של בן או בת הזוג שלהם. החוק אינו אוסר על פיטורים מסיבות ענייניות לאחר תום תקופת המוגנות".
כמה זמן אסור לפטר מילואימניק/ית ששבו לעבודה?
החוק אוסר על פיטוריהם של עובדים בזמן שירות המילואים שלהם. עו"ד שירה להט מבהירה כי "אם שירות המילואים עולה על יומיים (כלומר, שלושה ימים רצופים ומעלה), אסור לפטר את העובד גם במשך 30 ימים לאחר סיום שירות המילואים שלו. ואם במהלך שנת 2025 העובד שירת במילואים במשך יותר מ-60 ימים בסך הכל, אז הוא מוגן מפיטורים למשך 30 ימים נוספים (כלומר, למשך 60 ימים בסך הכל לאחר סיום המילואים). חשוב לדעת שבתקופות האלה אסור לפגוע בתנאי העבודה של העובד, אסור לפגוע בהכנסתו ואסור להוציאו לחופשה ללא תשלום. בנוסף, תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובד לא יכולה להיספר בתקופת שירות המילואים ובתקופת המוגנות מפיטורים, אלא היא צריכה להיות בנוסף להן".
מה הזכויות של מילואימניקים שנפצעו בגוף ובנפש ששבים לעבודה עם סיום המלחמה. האם יש חובה להתחשב במצבם?
עו"ד שירה להט מציינת כי "צריך לזכור שהמעסיק אינו רופא ואינו יודע לאבחן את העובדים השבים ממילואים ואת מצבם הנפשי. המעסיק יכול להתחשב בבקשות או בקשיים שהעובדים עצמם מציפים, אבל הוא בטח לא יכול ולא צריך לנחש את מצבם הנפשי ואת התאמתם לביצוע המשימות השוטפות. עובדים שחווים קשיים צריכים להיות אחראים ולהציג למעסיקים אישורים רפואיים שינחו את המעסיק לגבי ההקלות או ההתאמות שהעובד נדרש להן במסגרת העבודה. כך גם עובדים שנפצעו – לא העובד ולא המעסיק צריכים לנחש או להניח מה המגבלות או הצרכים של העובד. העובד צריך להביא אסמכתה רפואית מפורטת לגבי הצרכים והמגבלות שלו בעבודה. עם זאת, מעסיקים צריכים לזכור כי לפי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, יש עליהם חובה לבצע התאמות במקום העבודה".
"חשוב לדעת שבתקופת המילואים אסור לפגוע בתנאי העבודה של העובד, אסור לפגוע בהכנסתו ואסור להוציאו לחופשה ללא תשלום. בנוסף, תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובד לא יכולה להיספר בתקופת שירות המילואים ובתקופת המוגנות מפיטורים, אלא צריכה להיות בנוסף להן"
