הנשיא יצחק הרצוג התכוון לנאום בכנסת רבע שעה ולדבר על השסע בחברה, הפירוד, העימות בין הרשויות ועל המפגשים עם שורדי השבי ומשפחות החטופים החללים שעוד מחכות ליקיריהן. היו לו כ-50 עמודים מוכנים מראש. אך נאומו של אמיר אוחנה שינה הכל. הנשיא זז בכיסא באי-נוחות והחל לרשום לעצמו נקודות – שהפכו בתוך זמן קצר לנאום שנשא במקום זה שהכין מראש.
פרשנויות שונות דיברו על כך שהרצוג הגיע למליאה כשהוא מבין מראש שעליו לעשות "ג'סטה" כלשהי למחנה המרכז-שמאל, שזועם עליו. ימים לפני ישיבת פתיחת מושב החורף של הכנסת הופעל על הרצוג לחץ כבד מצד האופוזיציה להחרים אותה – ולנקוט צעדים דרמטיים מול הקואליציה שדורסת את הסמל השיפוטי של מדינת ישראל. אלא שהחרמות כאלה הן לא הדנ”א של הרצוג, אז הוא נקט גישה אחרת. אלא שגם היא לא בדיוק הדנ”א שלו, ולכן היא התקבלה בהפתעה גדולה. אבל אלה לא רק הציפיות ממנו. הרצוג הוא חבר לשעבר בוועדה לבחירת שופטים, בעלים לשעבר של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, אדם שמערכת המשפט נמצאת בדמו. וכך, הפתיחה של אוחנה ומה שהרצוג תיאר דקות לאחר מכן כ"חוסר כבוד" – הובילה לאחד הרגעים המשמעותיים ביותר בקדנציה הנוכחית שלו כנשיא, והיו לא מעט רגעים דרמטיים. הדברים של אוחנה לא הפתיעו אף אחד. העובדה שיו"ר הכנסת שיגר לנשיא עמית הזמנה לטקס ששינמכה את מעמדו מנשיא לשופט מן המניין הייתה ידועה. גם העקיצה במעמד הטקס הייתה צפויה. אלא שלדעת את זה – זה דבר אחד; לשבת ליד אוחנה כשאירוע כזה מתהווה – זה דבר אחר.
מתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, הרצוג מבלה שעות על גבי שעות בניסיון לפשר ולגשר בין המחנות. זה לא מצליח, למרות מיומנויות פוליטיות שיש לו. "הוא לא מצליח כי הוא חד-צדדי", פירש אחד השרים הבכירים בממשלה מיד בתום ישיבת המליאה, "הנאום המאולתר שלו מוכיח דבר אחד: הוא לא עמד בלחץ של השמאל". הרצוג הזכיר את יצחק עמית כ"נשיא העליון" כבר בפתח נאומו וזכה למחיאות כפיים. "היה לי נאום מוכן, ארוך ופרוגרמטי, אבל זה רגע מאוד חשוב בחיינו והלב שותת דם", נאם הרצוג, "יש הבדל בין ויכוח עקרוני שהוא לגיטימי לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם, פגיעה בשופטי ישראל. הגיע הזמן לקבוע כללים ברורים, להפסיק לשבור קודים ומסורות שנמשכות עשרות שנים. אפשר לנהוג באיפוק ובאחריות".
אמר – וחברי קואליציה הגיבו בקריאות גנאי.
הדברים של אוחנה לא הפתיעו אף אחד. העובדה שיו”ר הכנסת שיגר לנשיא עמית הזמנה לטקס ששינמכה את מעמדו מנשיא לשופט מן המניין הייתה ידועה. גם העקיצה במעמד הטקס הייתה צפויה. אלא שלדעת את זה – זה דבר אחד; לשבת ליד אוחנה כשאירוע כזה מתהווה – זה דבר אחר