סביר להניח שהשם הרצל מקוב לא מוכר לרבים בציבור הישראלי, אבל לליכודניקים שגדלו ברוח ההדר הבית"רי של ז'בוטינסקי ובגין, השם הזה אומר הרבה. מקוב, איש הליכוד של פעם, מסיים בימים אלה את תפקידו כראש מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, שאותו הקים לפני 26 שנה. בשבוע שבו נוכחנו – בפעם המי יודע כמה – כי אותו הדר בית"רי כבר מזמן אינו חלק מהלקסיקון של מפלגת השלטון, מקוב מבכה את הערכים שהיו ואינם.
הוא פורש רגע לפני גיל 70, כמעט כמו בגין. "אני זוכר שבגיל 63 בגין התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים כשימלאו לו 70", מספר מקוב. "ואכן, הוא פרש בגיל 70 ושלושה חודשים. זה גיל שראוי לפרוש בו" (בגין, צריך לציין, פרש בגלל מגוון סיבות – בהן מצבו הבריאותי והמלחמה המתמשכת בלבנון, שהסבה לצה"ל אבידות רבות). בשבוע שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו חוגג את יום הולדתו ה-76, מקוב אומר: "באופן עקרוני, צריך להיות גיל פרישה מסודר וצריכה להיות קציבת כהונה, במיוחד בתפקידים משמעותיים".
1 צפייה בגלריה
(מקוב השבוע. "בגין טבע את הביטוי 'עליונות המשפט'. לא רק עצמאות – אלא עליונות" | צילום: אלכס קולומויסקי)
מקוב היה נער כשפגש את בגין לראשונה. זה היה במקום שבו נולד וגדל – מושב נחלת ז'בוטינסקי, כיום חלק מבנימינה. "בגין היה מגיע לפגוש חברים בנחלת ז'בוטינסקי", הוא נזכר. "בתיכון הייתי רכז תנועת בית"ר וגם שם פגשתי אותו מספר פעמים. אחרי שחרורי מהצבא נבחרתי להיות ראש ההנהגה הארצית של בית"ר, והקשר עם בגין התחזק. אגב, מעולם לא עבדתי עם מנחם בגין. באופן אישי יצא לי לעבוד עם ראש הממשלה יצחק שמיר כראש הלשכה שלו".
מהי בעיניך מורשת בגין ומה קרה לה?
"ההשקפה של בגין היתה לאומית-ליברלית, אבל לצערי היא כמעט נעלמה לגמרי מהשיח הציבורי. בעיניי זו ההשקפה הרלוונטית ביותר לבעיות ולאתגרים שיש היום לחברה הישראלית. מודל המנהיגות של בגין היה מאוד ברור: אני קורא לזה מנהיגות מונחית ערכים. לבגין היה סט של ערכים וכל החיים הפוליטיים נועדו למימוש הערכים האלה. הוא לא התעסק עם הספין של מחר או עם הסקר של אתמול אלא השתמש במנהיגות שלו כדי להגשים ולממש ערכים. זאת לא הייתה שאיפת שלטון גרידא".
אתה מתאר מנהיגות שכבר לא קיימת יותר.
"נכון. המודל הזה נמוג במנהיגות הישראלית על כל גווניה, ואני אומר את זה בכאב גדול. חלק מהבעיות בחברה הישראלית והקשיים שיש לנו היום נובעים מזה שהכל הפך לפרסונלי. לא שבתקופת בגין לא היו מאבקים אישיים – היו – אבל היום אתה לא רואה שום התמודדות עם שאלות אידיאולוגיות או עקרוניות. הכל אישי. זה פוסל את זה וזה פוסל את ההוא. כולם פוסלים את כולם".
מה אתה חושב על הליכוד של היום?
"זה בטח לא הליכוד של לפני 20 שנה, אבל גם החברה הישראלית היא כבר לא אותו דבר. לצערי, שינו את כללי המשחק ולא לטובה וזה משפיע על כולם. הפוליטיקה בישראל הפכה מפוליטיקה של רעיונות לפוליטיקה של אנשים. התקשורת השתנתה, המדיה השתנתה, ואלה דברים שמשפיעים מאוד על השחקנים בזירה הפוליטית".
מה בגין היה חושב על ההתקפות של הליכוד על מערכת המשפט?
"בגין טבע את הביטוי 'עליונות המשפט'. לא רק עצמאות – אלא עליונות. וזה לא שלא הייתה לו ביקורת. כשהיה נדמה לו שהיועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר חורג מתפקידו ומתערב בעבודת הכנסת – הוא תקף אותו בחריפות ואמר לו: אתה לא הח"כ ה-121".
בגין, משוכנע מקוב, היה מסתייג בתוקף מהתנהלותם של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושל שר המשפטים יריב לוין, שמחרימים את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית או מתעלמים מקיומו. "זו פגיעה אישית והיא לא ראויה. היא לא עומדת בקנה המידה של ההדר הבית"רי שגדלנו עליו".
שאלתי אותו על ההשתלחות של השר דודי אמסלם בחברת הכנסת מירב בן ארי מהאופוזיציה ("לא לקרקר; לכי תצחצחי את הנעליים של לפיד"). מתברר שגם מקוב היה קורבן לסגנונו הבוטה של אמסלם ("מי זה המקוב הזה בכלל?")."סגנון הוא דבר מהותי בשיח, בטח בהשקפה של המחנה שלנו. וכל מי שנוהג בסגנון אלים, בוטה וירוד – לא ראוי בעיניי", אומר מקוב.
הוא לא יודע אם יצביע לליכוד בבחירות הקרובות. "לפני כל מערכת בחירות אני רואה מיהן המפלגות שמתמודדות ומצביע למפלגה שהכי קרובה להשקפת העולם שלי".
ומה התוכניות שלך לעתיד?
"אני גאה בזכות שהייתה לי להקים מוסד חינוכי ורעיוני של התנועה הלאומית. עכשיו אני אתפנה לכתוב ספר או דוקטורט על יצחק שמיר".
*
מי ששוחח בשבועות האחרונים עם ראש המל"ל המודח צחי הנגבי, או נחשף למה שקורה בקבוצות של הליכוד ברשתות החברתיות, יכול היה להבין שהוא בדרך החוצה. הנגבי הודח בשיטה טיפוסית לנתניהו: טפטופי רעל, התקפות של אנשי ליכוד ברשתות ובתקשורת ותדרוכים – עד לסוף הידוע מראש.
מי שהובילה את הקמפיין נגד הנגבי הייתה ח"כ טלי גוטליב. "צחי הנגבי לא שומר על מדיניות הממשלה ולא על מדיניות הקבינט ומוציא הודעות והדלפות בניגוד לעמדת הדרג המדיני", אמרה באחד מדיוני ועדת החוץ והביטחון. "הוא מגיע לישיבות בוועדה ומציג לנו תדרוכים כאילו הוא לקח אותם מוויקיפדיה". גוטליב קראה לנתניהו כמה פעמים לפטר את הנגבי. "כמו שהוא פיטר את ראש השב"כ, שר הביטחון והרמטכ"ל. ברוך השם, בזה נתניהו שמע לי", אמרה השבוע.
אגב, הקמפיין נגד הנגבי התנהל במקביל לסדרת טיפולים קשה שעבר בשנה האחרונה במאבקו נגד מחלת הסרטן.
*
השבוע הודיע נתניהו על מינוי יועצו הפוליטי ומקורבו דוד שרן למנכ"ל הליכוד. הוא יחליף את המנכ"ל הוותיק צורי סיסו, ששודרג לתפקיד הקונסול במיאמי. יש הטוענים כי מינויו של סיסו נתפר כדי לשרת את הבן יאיר היושב במיאמי, שניסה בעבר להיקלט כעובד מקומי בקונסוליה הישראלית.
מאחורי הקלעים התנהל קרב על תפקיד המנכ"ל בין שרן לבין הח"כית לשעבר אוסנת מארק. על פי גורמים בליכוד, ראש הממשלה נתניהו רצה את שרן ואילו הגברת נתניהו העדיפה את מארק. דרבי משפחתי.
אדם המעורה בפרטים מספר כי מארק, שנחשבת נאמנה מאוד לשרה נתניהו, כבר הייתה בטוחה שהתפקיד מונח לה בכיס – עד להודעה המפתיעה על מינויו של שרן. בעבר, אגב, דחפה שרה נתניהו בכוח את מינויה של מארק לתפקיד מנכ"לית משרד המדע, אך גם המינוי הזה טורפד.
אז למה החליט נתניהו דווקא על מינויו של שרן? אחד ההסברים הוא ששרן נחשב מנוסה ומקצועי יותר בזירה הפוליטית. בפתחה של שנת בחירות, נתניהו העדיף את המועמד הבטוח והנאמן ביותר שיש לו כרגע.
