כשנגה התקשתה לקום בבקרים מהמיטה, ללכת לעבודה או לטפל בשני ילדיה, היא הניחה שזו תשישות של סוף היריון ובן זוג במילואים ארוכים. כשילדה לבדה בלידה מוקדמת, בזמן שמנסים לאתר את בעלה בלבנון, התשישות הפכה למרמור וכעס. כשבן הזוג התעקש עם מפקדיו שהוא לא חוזר לעוד סבב כי אשתו זקוקה לו, היא עדיין התקשתה לסלוח. גם לו, וגם לתינוק הזה, שדורש ממנה כל כך הרבה.
חלפה קצת יותר משנה מאז. נגה מאובחנת רשמית כמי שסובלת מדיכאון אחרי לידה. היא מגיעה עם התינוק שלה בעקביות לטיפול דיאדי לחיזוק הקשר ביניהם, ומנסה להחזיק גם את הטיפול הזוגי וגם את הליווי הרפואי שלה. בתוך הסבך הזה מציץ באופק צו מילואים נוסף לחודש פברואר.
נגה לא לבד. זהו סיפורן של נשות מילואימניקים רבות שילדו במהלך המלחמה ומתמודדות עם דיכאון, קושי בהיקשרות לתינוק או פוסט-טראומה.
מחקר חדש מראה כי גיוס פעיל של בן הזוג בזמן מלחמה מעלה את הסיכון לדיכאון בהיריון ולקשיי היקשרות של האם והילוד לאחר הלידה. במסגרת המחקר הועברו שאלונים לנשים הרות, הדומים לשאלונים שאותם ממלאות נשים בטיפות חלב ומרפאות לאבחון דיכאון בהיריון ולאחר לידה. השאלונים הבחינו בין נשים שבני זוגן מגויסים בזמן המענה על השאלון, לבין אלו שבני זוגן מילואימניקים פעילים מאז 7 באוקטובר, אך בזמן המענה על השאלון היו בבית ולא בסבב.
הממצאים מטרידים מאוד. 44 אחוז מהנשים שבני זוגן היו במילואים בזמן מילוי השאלון ו-25 אחוז מהנשים שבני זוגן משרתי מילואים אך באותה עת היו בבית דיווחו על סימפטומים של דיכאון. אלו אחוזים גבוהים מאוד. לשם השוואה, באוכלוסייה הכללית של היולדות מאובחנות רק כשישה אחוזים מהנשים עם תסמיני דיכאון דומים.
*
המחקר הוא יוזמה של ד"ר הדס אלוש קם, רופאת נשים שליוותה לידות של נשים שבני זוגן נעדרו ממש בתחילת המלחמה בבית החולים הדסה. "הסיפור שלי מתחיל לפני עשור, בצוק איתן", מספרת ד"ר אלוש קם, "שבועיים אחרי שילדתי את בני בכורי, בן זוגי, דורון, גויס למלחמה וההשפעה עלינו כזוג וכמשפחה הייתה ממושכת גם לאחר שחזר. כרופאת נשים פגשתי את נשות המגויסים במיון ובחדר הלידה, בביקורת היריון או משכב לידה, לעיתים בגפן ולעיתים מלוות בחברה, אם או אחות. המחשבה שדורון נעדר רק לחודש והן מתמודדות עם גיוס ממושך עודדה אותי לחקור ולתעד את מה שעבר על אמהות ישראל סביב המלחמה".
הדס פנתה לד"ר שרון דקל מאוניברסיטת הרווארד ומייסדת התוכנית להפרעות דחק פוסט-טראומטיות לאחר לידה בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל, עקרה את חייה לבוסטון והשתיים יצאו לדרך. כעת שתיהן חוקרות את הנושא באוניברסיטה היוקרתית. יחד הן הגיעו ללמעלה מאלף נשים, בסיוע של הרשתות החברתיות ושל רופאי ורופאות נשים מישראל.
"אין כמעט ספרות מקצועית על ההשפעה של בן זוג בצבא על בריאות נפשית של אישה בהיריון או מי שרק ילדה, ואין תיעוד על היעדרות בן הזוג כשהנשים עצמן נחשפות ללחץ וסכנה של המלחמה", מסבירה ד"ר דקל. "אם חייל באמריקה מגויס באפגניסטן, האישה במרחב בטוח בבית שלה. בישראל אנחנו במצב מאוד מורכב: הנשים היו תחת מתקפות טילים כשבן הזוג נלחם, ולכן להיעדרות שלהם יש השפעה דרמטית גם במונחים של טראומה וגם של דיכאון והיקשרות לילוד.
"את ההיקשרות לילד בודקים באמצעות מחוות טבעיות בין אם לילד כמו קשר עין, יכולת לשחק יחד, סוג המגע שיש ביניהם, הערנות לצרכים של התינוק ועוד. אנחנו רואות שיש קשר בין הסכנה לדיכאון לבין רמת התמיכה החברתית שהאם מדווחת עליה. כלומר – גם אם בן הזוג נעדר, אם הקהילה, המשפחה והחברים יידעו לתת תמיכה, זה יפחית את הסיכוי לדיכאון".
אנחנו אמנם בשלהי המלחמה, אבל היקפי הגיוס עדיין גבוהים. כמו כן, בבתים רבים מתחילים רק כעת, כשהמצב נכנס לסוג של רגיעה, להתמודד עם הנזקים המשפחתיים והנפשיים של המלחמה. "צריך לזכור שהנזק הוא לא נקודתי", מסבירה ד"ר אלוש קם. "יש עשרות אלפי מחקרים שמראים שנשים שחוו דיכאון אחרי לידה הן קבוצת סיכון לדיכאון אחרי לידה גם בלידות עתידיות, וגם בקבוצת סיכון לדיכאון קליני.
"היום גם מבינים שהדיכאון הוא לא רק מחלה של האם, אלא מחלה של הקשר שלה עם הילד או הילדה שנולדו. אם הקשר הזה לוקה בחסר, יש השפעה על ההתפתחות של הוולד. המוח של התינוק מתפתח בשנה הראשונה באופן משמעותי, וללא קשר מיטיב מצד האם הוא עלול לסבול בעצמו מקשיים התפתחותיים שונים. יש פה מעגל מסוכן שצריך לזהות בזמן".
השיבה מהלחימה הביתה אל השגרה היא לפעמים דווקא טריגר להתפרצות של דיכאון ומצוקה נפשית. לא רק אצל הלוחמים, אלא גם אצל נשים בהיריון או אחרי לידה. "לצערנו, השפעת הגיוס אינה מסתיימת עם תום הלחימה", מסבירה ד"ר אלוש קם, "שלב החזרה מהשירות עצמו עלול לשמש גורם דחק, והוא כרוך באתגרים למשפחה: הסתגלות מחודשת לחיי הבית, עיבוד חוויות מהחזית, וחידוש הקשר עם תינוק שנולד בתקופת היעדרות האב. ממצאי המחקר שלנו מדגישים את חשיבותה המכרעת של התמיכה החברתית במצבים אלה".
בימים אלה הן משיקות את חלקו הבא של המחקר, שבו יבחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה וחזרתו של בן הזוג על בריאות הנפש של נשים ואת השפעתה של זו על התפתחות הילד. שתיהן מבקשות להודות מעומק הלב לכל הנשים שהקדישו מזמנן והסכימו לשתף מניסיונן.
*
בזמן שבכנסת מקדמים חוק השתמטות במסווה של חוק גיוס, עוד ועוד משפחות נדרשות לאתגרים העצומים הללו. המספרים, כמו הסיפורים, משקפים שדיכאון אחרי לידה אינו רק עניין רפואי אישי אלא התמודדות עם מרכיב קהילתי משמעותי.
במהלך השנתיים האחרונות התגייסו רבים בכל מובן על מנת לצלוח את המלחמה הקשה, והערנות למצוקות הייתה גבוהה. עם שוך הקרבות, חובתנו להעניק סיוע ותמיכה לאותן נשים, אך לא פחות חשוב מכך: להיאבק עבור חוק גיוס הוגן שיאפשר לפזר את נשיאת הנטל, ולהפחית את המצוקה של האמהות העתידיות והתינוקות שטרם הגיחו לאוויר העולם.
