לזכר סמ"ר איתי יעבץ ז"ל
"אָחִי, אֲהוּבִי",
הוּא אוֹמֵר מֵעַל
לַבּוֹר הַפָּתוּחַ כְּפֶצַע,
"הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ הָיָה
תָּלוּל וּמְפָרֵךְ".
הָאֳרָנִים מְאֻבָּקִים וּצְמֵאִים,
חֲזָקִים וּשְׁבִירִים,
כְּמוֹ הַבַּחוּרִים בְּמַדִּים
שֶׁמְּנִיחִים לַדְּמָעוֹת
לְהַחְלִיק עַל פְּנֵיהֶם,
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם אֶת מָה
שֶׁמַּיִם עוֹשִׂים לִגְרָנִיט;
לְהָפְכָם לְיָפִים,
לֶאֱנוֹשִׁיִּים.
גַּם כְּשֶׁחֹשֶׁךְ גּוֹלֵשׁ
אֶל כִּתְפֵיהֶם הַחֲסוֹנוֹת,
הֵם מוֹסִיפִים לְהַזְהִיר
כְּגַחְלִילִיּוֹת אָדָם.
נְעָרִים בְּגוּפִיּוֹת
עַל חוֹמַת הָאֶבֶן
פּוֹכְרִים אֶצְבָּעוֹת,
מַבִּיטִים אֶל חֶלְקַת הַקֶּבֶר
מֵרָחוֹק
כְּמוֹ מַשְׁקִיפִים אֶל
עָתִיד בִּלְתִּי נִמְנָע.
גּוּפָם נָטוּעַ בָּמִתְלוֹל —
אֹרֶן מְחַכֶּה לְגֶשֶׁם.
שחר-מריו מרדכי
שָׂדֶה אֶחָד וּשְׁנֵי נִצִּים וְאֵין מַצִּיל
שָׁם הָיָה קִבּוּץ וּמֵעֵבֶר לוֹ
הִשְׂתָּרְעוּ שָׂדוֹת וּמֵעֵבֶר לַשָּׂדוֹת
עֶמְדַּת שְׁמִירָה וּמֵעֵבֶר לָעֶמְדָּה
חֲמָמוֹת וְעוֹד שָׂדוֹת זְרוּעִים וְאָז
עַזָּה. וּמִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַגָּדֵר — שָׂדֶה
וּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים,
הָיוּ מְגַדְּלִים בּוֹ, לְמַרְבֶּה הָאָבְדַן, יְלָדִים.






