כשהוא בן 17 בלבד, מיכאל סמוס סיכן את חייו בהברחת מסרים וציוד לגטו בוורשה בירת פולין. גם בהמשך המלחמה, הוא סיכן את חייו כדי להבריח מזון לחבריו במחנה ההשמדה טרבלינקה, שאליו גורש. הבוקר הוא יובא למנוחות ברמת-גן.
סמוס נולד ב-15 באפריל 1926 בדנציג – שם התגוררה משפחתו עד התחזקותה של המפלגה הנאצית, ואז החליט אביו להעביר את המשפחה לפולין לעיר לודז'. במלחמה, אביו והוא עברו לוורשה – עד המרד, ואמו ואחותו נותרו בדנציג. אחרי המלחמה הוא היגר לארה"ב, הקים שם משפחה – ולבסוף הגיע לישראל.
ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים: "מיכאל סמוס גילם התנגדות, כבוד ואומץ יהודי. עם פטירתם של מרבית לוחמי גטו ורשה האחרונים נסגר פרק היסטורי. התפקיד לספר את הסיפור עבר רשמית לדור הבא – אלינו".
עליזה ויטיס שומרון בת ה97, חברה במחתרת היהודית בגטו ורשה אמרה הבוקר: "הצטערתי לשמוע על שורד השואה שנפטר מיכאל סמוס. הכרתי את גדולתו של מיכאל, אדם לוחם ובעל אישיות מיוחדת. גבורתו מציינת את רצונם ואת כוח העמידה בקשיים של אז, וחשוב לציין את גבורתם ותעוזתם. זו צוואתם של הלוחמים כפי שניתנה לי אישית ממרדכי אנילביץ' ומירה פרוכטר לפני המרד. אני מרגישה כבר לבד, רבים מחברי כבר אינם, יהי זיכרם ברוך."
שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, העניק לסמוס בחודש ספטמבר את "עיטור מסדר ההצטיינות" – אות ההוקרה הגבוה ביותר בגרמניה.
