ועדת שרים לענייני חקיקה תדון היום בשתי הצעות חוק נפיצות, ובהן אחת שנוגעת ישירות להפסקת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי אותה הצעה, שמעלה ח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית, תוסמך ועדת הכנסת להודיע לבית משפט, בהודעה מנומקת, שעליו לעכב משפט נגד ראש ממשלה או שר משרי הממשלה – אם ראתה צורך בכך. "אם תוגש הודעה כזו, בית המשפט יפסיק את ההליכים באותו משפט", נכתב בהצעה.
הצעת חוק זו מהווה למעשה התערבות בסמכות היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים למשך זמן. בדרך כלל, היועץ משתמש בסמכות זו אם נאשם נקלע למצב בריאותי קשה, או מצוי בנסיבות אישיות יוצאות דופן המונעות את המשך המשפט. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד להצעה, בין היתר בשל מתן זכות התערבות לכנסת בהליכים פליליים שהמקום לבירורם הוא בית המשפט, דבר הנוגע להפרדת הרשויות ופגיעה בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי. כמו כן, יש בחוק חשש לחוק פרסונלי.
בהצעה הוסבר כי "לצד הסמכות הקיימת של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים, מוצע להעניק סמכות מקבילה לוועדת הכנסת לעכב הליכים כנגד ראש הממשלה או שר משרי הממשלה, אם ראתה צורך בכך".
הצעת חוק נוספת שעליה ידונו מחר בוועדת שרים לחקיקה היא של יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן. ההצעה מבקשת למחוק את מורשתו ופרשנותו החוקתית של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בתחום הפלילי.
ח"כ רוטמן מסביר כי חוק העונשין, שמפרט את עקרונות המשפט הפלילי בישראל, קובע שאם החוק מספיק לא ברור כדי לעורר שאלה פרשנית, יש להעדיף את הפרשנות המקילה כדי למנוע ענישה רטרואקטיבית ולצמצם פגיעה בזכויות הפרט. אלא שלדבריו, במסגרת הליך הניסוח של תיקון החוק נוספו המילים "לפי תכליתו" אל תוך הסעיף, ובכך בית המשפט העליון ביטל את עקרון הפרשנות המקילה בפלילים.
לדעת רוטמן, המילים הללו מאפשרות להעניש נאשמים גם באורח מחמיר יותר. לכן, הוא מציע למחוק את המילים "לפי תכליתו". "בכך יהיה כדי להשיב את הדין למצבו קודם התיקון, כך שעל בתי המשפט לעולם לבחור בפרשנות המקילה עם מי שאמור לשאת באחריות הפלילית מכוח החוק שאותו מפרשים, גם אם בניגוד לתכליתו", נכתב.
