חמישה עשורים לאחר מותו, הדיקטטור הספרדי פרנסיסקו פרנקו ממשיך לעורר מחלוקת ציבורית בקרב בני עמו. ביום רביעי האחרון בישיבת הקונגרס הספרדי, הכריז ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס כי בנובמבר תפרסם ממשלתו רשימה מלאה של סמלים ואלמנטים מתקופת הרודן עבור הסרתם. המהלך יוצא לדרך במלאת 50 שנה למותו של פרנקו בנובמבר 1975, ונועד לדברי סנצ'ס: "לסיים אחת ולתמיד את נוכחות המשטר ברחובות ספרד".
סנצ'ס לא פירט את לוחות הזמנים ליישום התוכנית או את פרטי הרשימה שתאצר בשיתוף פעולה בין המדינה, הקהילות האוטונומיות, הרשויות המקומיות וארגונים העוסקים בשימור הזיכרון ההיסטורי. לפי הערכות, קיימים ברחבי ספרד יותר מ-6,000 סמלים מהתקופה ובהם אנדרטאות, סמלים רשמיים ושמות רחובות המוקדשים לפרנקו ולאנשי שלטונו.
היוזמה היא חלק מ"חוק הזיכרון הדמוקרטי", שאושר בשנת 2022 על ידי ממשלתו של סנצ'ס, ונועד להנציח את קורבנות המשטר, לבטל פסקי דין מתקופתו ולחייב רשויות מקומיות להסיר סמלים פרנקיסטיים. ב-2019 סנצ'ס אף הורה על הוצאת שרידי גופתו של הרודן מקברו המפואר ב"עמק הנופלים", מאוזוליאום ענק סמוך לעיר מדריד שנבנה בהוראת הרודן עצמו לזיכרון קורבנות מלחמת האזרחים, והעברתם לקבר משפחתי צנוע יותר. המהלך נעשה לאחר שהמאוזוליאום לזיכרון קורבנות מלחמת האזרחים, שבו פרנקו היה קבור, הפך עם השנים לאתר להאדרת שמו.
פרנסיסקו פרנקו עלה לשלטון בשנת 1939 לאחר מלחמת אזרחים עקובה מדם בין השנים 1936 ל-1939, שגבתה מאות אלפי קורבנות, ושלט ביד ברזל במשך 34 שנה. בניגוד לקריסות דרמטיות של דיקטטורות אחרת כמו גרמניה הנאצית או איטליה הפשיסטית, בספרד המעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה היה שקט יחסית: פרנקו מת בגיל 82 ממחלה ועם מותו התנערה ספרד מעידן הדיקטטורה ובשנת 1978 חתמו הספרדים על חוקה חדשה. מחלוקות העבר נשארו מאחור במטרה להתחיל עידן דמוקרטי ולהסתכל קדימה. בהתאם לכך סמלי הדיקטטורה נותרו כמעט ללא שינוי במשך עשורים.
אך לא כולם בספרד תמימי דעים בנוגע למחיקת העבר מהנוף הציבורי. המאמצים לעקור את סמלי המשטר נתקלים בהתנגדות מצד מפלגות הימין, שטוענות כי מדובר בתכסיס אופורטוניסטי של ממשלתו של סנצ'ס שמנצלת כל הזדמנות להסיט את תשומת הלב מהבעיות הפוליטיות והמשפטיות שלה. עימן נמנות גם פרשיות שחיתות שבהן מעורבת אשתו של סנצ'ס ומקורבים נוספים. "בספרד שאחרי הדיקטטורה החלטנו לעבור דף וחתמנו על חוקה לעתיד של הדורות הבאים", אמר ל"ידיעות אחרונות" דניאל סיררה, חבר במפלגת הימין PP (המפלגה העממית) בקטלוניה. "כל יוזמה לחטט בעבר ולנבור בפצעים היא שלילית ומיותרת. צריך להכיר את ההיסטוריה, גם את הפרקים הכואבים, וללמוד ממנה. לא למחוק אותה". לדבריו, היוזמה הזו היא חלק מהאופן שבו פועל הממשל המרכזי בניסיון ליצור קיטוב ומחלוקות בחברה הספרדית למען מטרתם האלקטורלית. "זה בהחלט דומה להתנהלות שלהם נגד מדינת ישראל", הסביר סיררה. "נקיטה בעמדה פרו-פלסטינית ברורה שאף מעודדת הפגנות ברחוב נגד ישראל, כדי לזכות בקולות בוחרים ולהסיט את תשומת הלב של הציבור מהשחיתויות והמחדלים של הממשל במדיניות הפנים". המפלגה הבטיחה לבטל את "חוק הזיכרון הדמוקרטי" אם תשוב לשלטון.
