על רקע ההערכה בצמרת הקואליציה שבג"ץ לא יאשר את הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, היום תעלה בכנסת לקריאה טרומית הצעת החוק לפיצול תפקידה - לאחר שהושג הסכם עם החרדים שצפויים לתמוך בהצעה, למרות המשבר סביב חוק הגיוס וחרם ההצבעות שלהם.
לפי ההליך המתוכנן, תפקיד היועמ"שית יהפוך לשניים - אחראי על הייעוץ המשפטי לממשלה, ומינוי תובע מיוחד שיהיה אחראי על הפרקליטות.
היוזמות לפיצול התפקיד רב העוצמה מנסרות באוויר הפוליטי זה שלושה עשורים. הן מעולם לא התקדמו בשל התנגדות נחרצת של היועצים המשפטים לדורותיהם, שטענו כי מטרת החקיקה היא הרס המוסד שדווקא מכלול סמכויותיו הענפות יוצר את הכוח וההרתעה שלו - הן לשם שמירה על זכויות האדם, הן כפרשן המוסמך של החוק והן כמייעץ לממשלה.
מאז שגדעון סער, שר המשפטים לשעבר, נכנס לתפקיד שר החוץ בנובמבר האחרון, הוא יזם את העלאת הנושא מחדש - אך ראש הממשלה נתניהו בלם את היוזמה בעקבות התנגדות היועצים המשפטיים לממשלה.
גם שר המשפטים יריב לוין לא התלהב מהמהלך, והעדיף להתרכז בשינוי פני בית המשפט העליון ולאחר מכן בהדחת היועמ"שית. אך שר המשפטים שינה את דעתו והחליט לתמוך במהלך בשל העובדה שבג"ץ אינו מאפשר לו להדיח את בהרב-מיארה בלי לכנס את ועדת האיתור לשם כך (שאת ראשה אמור למנות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שבכהונתו לוין אינו מכיר).
היועמ”שית מתנגדת להצעת החוק, ורואה בה פגיעה בעצמאות ובשלטון החוק. לטענתה, דרכי המינוי המוצעות יובילו לפוליטיזציה מלאה של ראש התביעה הפלילית ולפגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק. עוד סבורה היועמ”שית שמדובר בעיתוי בעייתי. לדעתה, שאותה הביעה גם ערב ההחלטה להדיחה, קידום ההצעות בזמן שראש הממשלה נאשם בפלילים מעורר חשש לניגוד עניינים חמור, וניסיון לפגוע ביועצת המשפטית הממונה על ההליך הפלילי נגדו.
לפי ההערכות, העובדה שלוין חבר ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן בהנעת המהלך מצביעה על כך שהוא פועל גם בשמו של נתניהו, המנוע לכאורה מעיסוק בנושא בשל ניגוד העניינים בו הוא מצוי בשל משפטו.
מבחינת רה"מ, תובע חדש יוכל לבקש לבחון מחדש עם היבחרו לתפקיד את תיק ראש הממשלה, ולהציע מספר חלופות: להמשיך עם התיק כפי שהוא מתנהל היום, לעכב את ההליכים, או אפילו לבטל חלק מהאישומים או להסכים לבצע גישור כהמלצת בית המשפט.
אם חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי יושלם צפויות עתירות רבות לבג"ץ, אך הסיכוי שיתקבלו נמוך. הממשלה והכנסת רשאיות לחוקק חוקים כל עוד הם אינם פוגעים פגיעה גרעינית בזכויות אדם ובסדרי המשפט של ישראל, ובתנאי ושהכנסת והממשלה לא חרגו מסמכויותיהן. מלבד זאת, השינויים בבית המשפט העליון, שבו הרוב השמרני שולט, מקטינים את הסיכוי שיתערב בחקיקה.
