המערכת הפוליטית סוערת לקראת הדיון ביום שני הבא בוועדת חוץ וביטחון שיעסוק במתווה ביסמוט לנוסח חוק הגיוס. הדיון, שהיה אמור להתקיים מחר (חמישי), נדחה לאחר שהחרדים ביקשו שלא יתקיים במקביל ל"עצרת המיליון" שהם מארגנים במחאה נגד הסנקציות ומעצרי בחורי הישיבות, אך בקואליציה טענו באופן רשמי כי הסיבה היא שרה"מ ביקש לעיין בנוסח לפני הדיון.
מאחורי הקלעים, בקואליציה חוששים מעמדתה של היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, וביקשו ממנה לא להיות מופתעים ולהבין את עמדתה קודם הדיון אך היעומשית מתעקשת כי היא תביע את דעתה והסתגויותיה לפיה כל סעיף שיעלה בדיון ביום שני בהצעה.
מהעקרונות המרכזיים שנחשפו אמש ב-ynet עולה כי ביחס למתווה הקודם של יו"ר הוועדה לשעבר שהודח ח"כ יולי אדלשטיין, חלק מהעקרונות עברו שינויים משמעותיים לטובת החרדים אחרי לחץ כבד מצידם במו"מ שהתקיים בשבועות האחרונים.
אחד השינויים במתווה של ביסמוט הוא יעדי הגיוס בשנה הראשונה: בעוד שבמתווה של אדלשטיין הוצע להתחיל מיעד של 5,760 מתגייסים, ביסמוט מתחיל ביעד שהיה רלוונטי לשנת 2024 ויעמוד על 4,800 מתגייסים בשנה הראשונה.
ל"ידיעות אחרונות" נודע כי אחת ההערות שכבר נמסרו מיועמ"שית הוועדה לקואליציה היא שעליהם להתחיל ביעד זהה לשל אדלשטיין, זאת בשל העובדה שאם החוק ייכנס לתוקף זה יהיה סמוך לשנת 2026, ולא ב-2024 - אז החלו לדון בנושא.
בנוסף, רוב הסנקציות במתווה של ביסמוט יוחלו רק בסוף השנה הראשונה במצב בו היעדים השנתיים לא יושלמו, ומשם בהדרגה במעלה השנים אם החרדים לא יעמדו ביעדים. העיצומים היחידים שיוטלו מיידית במתווה הנוכחי ויופעלו על מי שלא קיבל דחייה כדי ללמוד בישיבה ויש לו צו גיוס הם : איסור יציאה מהארץ, שלילת נקודות זיכוי מס ושלילת רישיון נהיגה. לצד האיסורים הללו, תוקם ועדת חריגים שתוכל לאפשר הוצאת אישורי נהיגה ויציאה לחו"ל לבקשות הומניטריות.
במתווה של אדלשטיין היו אמורות להיות מספר סנקציות מיידיות, שיכנסו אצל ביסמוט רק לאחר שנה אם החרדים לא יעמדו ביעדים, בהם עיצומים כלכליים רבים שהיו אמורים להתבצע באמצעות ביטול של סבסוד מעונות, ביטול זכאות לזיכוי במס הכנסה, וביטול הנחות במחירי החשמל, אגרות ממשלתיות, תחבורה ציבורית וביטול הנחה בביטוח לאומי. גם במתווה של אדלשטיין הוצע להקים ועדת חריגים, אך אצלו היא כוללת רק נציגי צה"ל ורב צבאי, בניגוד למתווה ביסמוט בו בוועדה יישב גם נציג של ועד הישיבות.
שני שינויים משמעותיים נוספים במתווה של ביסמוט הם שלא תהיה מכסת חובה לכמות לוחמים בין החרדים המשרתים, וששירות אזרחי בגופי הצלה ייכלל ביעדי הגיוס, בניגוד למתווה אדלשטיין בו נדרש אחוז יחסי של לוחמים בין המשרתים, ושירות אזרחי לא נכלל ביעדים.
במתווה החדש תקצוב הישיבות יתחדש מיידית, כאשר במתווה הקודם התקצוב היה אמור להתחדש רק אם הציבור החרדי יעמוד ביעדי הגיוס החצי-שנתיים. במתווה ביסמוט תקצוב הישיבות ישלל מחדש אם בשנה הראשונה או השנייה לא יושלמו 75% בלבד מהיעדים השנתיים, או 80% מהיעד בשנה השלישית. מנגד, במתווה הקודם נדרש מהציבור החרדי להשלים לפחות 95% מהיעדים השנתיים בכל שנה.
בנוסף, במתווה אדלשטיין היו סנקציות נוספות שהיו אמורות להיכנס לתוקף אם הציבור החרדי לא יעמוד ביעדי הגיוס החצי-שנתיים, כלומר חצי שנה אחרי כניסת החוק לתוקף, בניגוד למתווה ביסמוט בו הסנקציות הנוספות נכנסות רק שנה אחרי.
כמו כן, בהצעת החוק של ביסמוט ישנה הוראת מעבר חדשה, לפיה כל צווי הגיוס שנשלחו לחרדים שנקראו להתגייס במלחמה יבוטלו רטרואקטיבית, ויינתן פרק זמן לכל המשתמטים להסדיר מחדש את מעמדם בלי ענישה. מטעמי שוויון, תינתן בתקופת הזמן הזו הזדמנות גם למשתמטים ועריקים מהאוכלוסייה הכללית להסדיר את גיוסם ללא סנקציות פליליות או כלא צבאי. משתמטים חרדים יוכלו לקבל דחייה ללמוד אם יביאו הצהרה מראש ישיבה לצד תצהיר אישי שייחתם על ידי עורך דין ויצהיר כי הם למדו בישיבה בתקופת הביניים לפני שחוקק החוק.
פרסום עקרונות החוק אמש גרר תגובות זועמות. ב”קואליציית ארגוני משרתי ומשפחות המילואים” תקפו: “החוק השיווקי שביסמוט הדליף הוא פגיעה בביטחון המדינה. זה לא יעבור את העם”.
גם במערכת הפוליטית התפרסמו תגובות רבות בנושא: יו”ר וועדת חוץ וביטחון הקודם אדלשטיין מהליכוד אמר: “כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי - אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים”. ח”כ דן אילוז, חבר מפלגתם של אדלשטיין וביסמוט, הוסיף: “זה לא חוק של הליכוד - זה חוק של ש”ס. אני עדיין מקווה שביסמוט יבחר להציג ביום שני חוק ליכודי אמיתי, לא חוק שנכנע לפוליטיקאים החרדים”.
