מאיטלקית: אלון אלטרס
הפנים
אִם הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת פְּנֵי נַפְשִׁי
הַהוֹפְכוֹת לֶעָלֶה שֶׁל הַקְשָׁבָה
כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ וְרוֹעֶדֶת
אִם הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת אֶצְבַּע לִבִּי
הַמּוֹרָה לְךָ דְּרָכִים נֶעֱלָמוֹת
אִם הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת אַהֲבָתִי
שֶׁהִיא הַיֶּלֶד הֶעָנֹג
הַגָּדֵל לְלֹא אָב.
אשרי מי שיש להם
שְׁתֵּי טַבְּעוֹת נִשּׂוּאִין עַל אֶצְבָּעָם
הָאַחַת שֶׁל אֵלֶּה הַנְּשׂוּאִים
וְהָאַחֶרֶת זוֹ שֶׁל הָאָמָּנוּת.
אַשְׁרֵי הַמִּתְנַשְּׁקִים
תָּמִיד מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַשְּׂפָתַיִם
חוֹצִים בְּאַנְחוֹתֵיהֶם
אֶת גְּבוּל הָעֹנֶג
כְּדֵי לְהָזִין עַצְמָם בַּחֲלוֹמוֹת.
אלדה מריני (Alda Merini) נחשבת לאחת המשוררות האיטלקיות הגדולות ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20. היא נולדה בשנת 1931 ומתה בשנת 2009. מריני ידעה אשפוזים רבים בבתי חולים פסיכיאטריים, ובשירתה היא עוסקת גם בנושא כאוב זה. אלון אלטרס שוקד עתה על הכנת מבחר משיריה. שני השירים המובאים כאן מופיעים בספרה 'הקליניקה של הנטישה'.
