כמו 6 באוקטובר, 11 בספטמבר ו-7 באוקטובר ‑ גם 4 בנובמבר הוא יום ששינה את ההיסטוריה. כמעט 30 שנה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995 – פרויקט מיוחד ב-ynet חוזר לערב האחרון בחייו, ולעצרת הענק שבשיאה שרו מנהיגי ישראל את "שיר לשלום".
"כן לשלום, לא לאלימות", היה שם העצרת שאירגנו שלמה להט (צ'יץ'), ראש עיריית תל-אביב לשעבר, ואיש העסקים ז'אן פרידמן. זה קרה לאחר שבממשלה סברו כי הרחוב מופקר לימין, ואחרי שורת הפגנות גדולות נגד תהליך אוסלו, ששיאן בהפגנה המפורסמת בכיכר ציון בירושלים חודש לפני כן. זו שבה עמד על מרפסת הנואמים בנימין נתניהו – ראש האופוזיציה באותה עת וראש הממשלה בכמעט 18 שנים מאז – כשנוכחים בקהל קראו "מוות לרבין" ו"רבין בוגד".
כמה ימים לאחר מכן התנפל המון על מכוניתו של רבין כשהשתתף בכינוס במכון וינגייט. אחרי האירוע התראיין איתמר בן גביר – אז פעיל "כך" והיום השר לביטחון לאומי – הראה סמל של מכונית קאדילק שלדבריו נעקר ממכוניתו של רבין, ואמר: "כמו שהגענו לסמל הזה – אנחנו יכולים להגיע לרבין".
כל זה הוביל לרעיון לארגן עצרת ענק נגדית, אבל רבין היסס – כשהחשש המרכזי היה ממספר משתתפים נמוך. גם האמנים המובילים העדיפו לא להופיע, ואביב גפן היה האמן הבכיר היחיד ששר בעצרת.
רבין השתכנע לבסוף להגיע, למרות ההתרעות על פיגוע טרור לאומני. לפי ההערכות, 100 אלף איש מילאו את כיכר מלכי ישראל וצ'יץ' אמר כי "לא הייתה עוד עצרת בגודל כזה מיום שתל-אביב קיימת". בנאומו על הבמה ובראיונות דקות אחר כך הדגיש רבין את "הרצון של העם בישראל בשלום, לצד ההתנגדות לגילויי האלימות שלא היה להם תקדים במדינת ישראל". אבל קצת לאחר מכן אירע גילוי אלימות שלא היה לו תקדים – ושלוש יריות מטווח אפס של סטודנט למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן שינו את ההיסטוריה.
למרות החשיבות של אותו ערב ושל העצרת, רשימה מסודרת של הנואמים והמופיעים אינה בנמצא – גם לא במוזיאון רבין.
לציון 30 שנה לרצח, ובעזרת תחקיר מקיף ובעיקר, בעזרת התיעוד של רואה החשבון והצלם החובב רוני קמפלר – היחיד שצילם את רגעי הרצח ושהתיעוד שלו על ידי "ידיעות אחרונות" וחברת החדשות – הפרויקט המיוחד מציג, דקה אחר דקה, את הערב האחרון של רבין.
בין השאר הוא כולל את התיעוד של קמפלר מהעצרת עצמה, הביצועים של קורין אלאל, דנה ברגר, להקת האירוסים ויפה ירקוני, נאום שמעון פרס והנאום האחרון של רבין, שבו אמר כי "אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה".
בנוסף, יוצג התיעוד הבלעדי של קמפלר, שהנציח את הרוצח בשטח ה"סטרילי" לכאורה, מביט מקרוב בפרס עם עזיבתו את המקום – ועד הרגע שבו ירה בראש הממשלה.
