העם ההולנדי אמר את דברו: תוצאות האמת הכמעט סופיות של הבחירות שנערכו בהולנד השבוע, לפי ספירת 98% מהקולות – רוב ייטן, מנהיג מפלגת D66 המרכז-ליברלית, צפוי כנראה להקים ממשלה. ייטן, שר האקלים לשעבר, הוביל את המפלגה לתוצאות הטובות ביותר שלה עד היום.
התוצאות הכמעט סופיות מעט יותר טובות עבור ראש הקואליציה לשעבר ואיש הימין הקיצוני, חירט וילדרס, מאשר אלו שחזו לו מדגמי הטלוויזיה. אלא שעדיין מדובר בתוצאה מאכזבת מאוד עבור וילדרס – שחרת על דגלו את המאבק באיסלאם ובהגירה, כשמפלגתו איבדה לפחות עשרה מושבים ביחס לבחירות הקודמות ב-2023 וככל הנראה לא תצליח להקים ממשלה. זאת, כי יתר המפלגות הודיעו כולן כי יחרימו אותו הפעם – הן בשל עמדותיו הנתפסות בעיניהן כרדיקליות, והן בשל החלטתו לפרק את הממשלה היוצאת אחרי 11 חודשים בלבד ולהקדים את הבחירות.
עבור מפלגת D66, או בשמה המלא "דמוקרטים 66", ההישג של 26 מושבים הוא ענק: בבחירות לפני שנתיים היא זכתה רק ב-9 מושבים, ורק לפני שבועות אחדים עוד חזו לה הסקרים תוצאה בינונית של 18. את המפלגה מנהיג רוב ייטן, בן 38, שכעת נתפס כמועמד הבולט ביותר להרכיב את הממשלה הבאה – ואם יצליח לעשות זאת יהיה ראש הממשלה הצעיר ביותר של הולנד, וההומו הראשון בתפקיד.
ייטן הצליח למשוך אליו מצביעים רבים באמצעות קמפיין חיובי בסגנון "yes, we can" של ברק אובמה בארה"ב ב-2008, ובכך בידל עצמו ממפלגות אחרות. הוא הדגיש כל העת את המאבק בפופוליזם שלדבריו קידם וילדרס: "הראנו לא רק להולנד, אלא גם לעולם, שאפשר להביס את התנועות הפופוליסטיות ואת הימין הקיצוני. מיליוני הולנדים פתחו היום דף חדש ואמרו שלום לפוליטיקה של השליליות, של השנאה, של ה'אנחנו לא יכולים' התמידי".
וילדרס הודה אמש כי התוצאות מהוות אכזבה גדולה מבחינתו, אבל הדגיש כי עבור המפלגה שלו מדובר עדיין ב"תוצאה השנייה הכי טובה" שלה. הוא הבטיח שלא לפרוש ולהציב "אופוזיציה חזקה" לממשלה הבאה, אם כי דרש שבמקרה שבו מפלגתו תזכה במספר המושבים הגדול ביותר, הוא יקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה.
ייטן, שר האקלים לשעבר שתומך במדיניות של מאבק בשינויי האקלים, הדגיש בקמפיין את מצוקת הדיור החמורה. בהולנד יש מחסור של כ-400,000 יחידות דיור, וייטן הבטיח להקים עשר ערים חדשות, וכפתרון מהיר יותר להזרים גם שני מיליארד יורו בשנה לענף.
הוא הבטיח כמו וילדרס להיאבק בהגירה לא חוקית, אבל בצעדים מתונים יותר: במקום להקפיא לחלוטין בקשות מקלט, הוא אמר שיתמוך בדרישה שניתן יהיה להגיש אותן לרשויות ההולנדיות רק מחוץ לגבולות האיחוד האירופי.
לא ברור לגמרי מהן עמדותיו של ייטן בכל הנוגע לישראל, כשברקע הקריאות באירופה לסנקציות עליה גם אחרי הפסקת האש בעזה, אבל בנאום שנשא בתחילת החודש, מעט לפני כניסתה לתוקף, הוא האשים שבעזה מתחולל רצח עם: "את אחת הדוגמאות הנוראיות ביותר לקריסת שלטון החוק ניתן לראות בעזה", הוא אמר אז, "במשך שנתיים הקהילה הבינלאומית כשלה בניסיון לשים סוף לרעב ולהרג. לאי-צדק המשווע. כל עוד החטופים עדיין מוחזקים, כל עוד רצח העם בעזה נמשך, הולנד לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים".
עם זאת, יום לפני שחרור 20 החטופים החיים במסגרת ההסכם שהושג, הוא צייץ: "737 ימים מאז 7 באוקטובר 2023. 737 ימים שהחטופים ומשפחותיהם חיכו כדי להתחבק. רגע מרגש במיוחד. ובתקווה, צעד חשוב לעבר שלום מתמשך בין הישראלים לפלסטינים".
