המשחק של הפועל ת"א מול עירוני טבריה הוא משהו שצריך להראות לילדים אם רוצים לשכנע אותם לאהוב כדורסל. על ניצחון שכזה אומרים שצריך לקחת ממנו את שלוש הנקודות, כי פרט אליהן – ואולי רגעים נקודתיים של פרנאן מאיימבו ולויזוס לויזו – לא היה דבר. אחרי שלושה הפסדים רצופים על הדשא הפועל לא יכולה להיות בררנית בנוגע לדרך שבה היא מנצחת, אבל לסטנדרט מינימלי צריך לשאוף.
את המחצית השנייה, שהייתה מופע אימים אחד גדול במסגרתו הפועל נלחצה לשערה במשך 45 דקות, אפשר כמובן להלבין באמצעות התוצאות האחרונות, לפטור את ההתגוננות המוגזמת בצורך הבוער בניצחון, בחשיבות עצירת כדור השלג ועוד קלישאות שכביכול מכשירות את כל האמצעים. לחץ כנראה היה, אבל הפועל ת"א היא לא הקבוצה הראשונה שהפסידה בשלושה משחקים והוליכה 0:1 ברביעי, ואם לכך מוביל אותה המתח מול טבריה, מה יהיה במשחקים חשובים יותר ומול יריבות איכותיות בהרבה?
נכון למחזור התשיעי, הפועל ת"א של אליניב ברדה מציגה גרסה מצונזרת של עצמה. הכוונה לא לטעויות שנעשו בבניית הסגל – ברדה לא יכול להרכיב את המגן הימני שלא צורף או את הקשר השמאלי שלא נבחר, אבל היה בהכרח טוב יותר משאנדה סילבה. העניין הוא אופן השימוש בשחקנים שישנם. דורון ליידנר לא יודע לאיית "הגנה", אבל כאשר המגן בצד ימין הוא הבלם המומר שחר פיבן, אי-אפשר לפתוח גם עם יזן נסאר בזכות הטיקט ההגנתי שלו. נסאר בכל זאת פותח? אי-אפשר להציב לפניו את רן בנימין רק כי יש לו, נניח, סגולות טקטיות ואנרגטיות אלטרנטיביות ובכך להוציא אגף שלם מתפקוד.
כשמוספים לכל אלו אמצע עם אנדריאן קרייב ולוקאס פלקאו מתקבל מחזה אימים. זו התכווצות נקודתית שאפשר לקבל בבאר-שבע, אפילו בנתניה, אבל מול טבריה? הפועל עלתה למשחק ביתי מול אחת מהקבוצות הפחות חזקות בליגה ובטח שלא מהאמיצות שבהן, כשבהרכב יש רק שני שחקנים מסוגלים לייצר שער. הם אמנם ייצרו שער במהלך המסוכן היחיד במחצית הראשונה, וכל היתר נראה בהתאם.
הגישה המתגוננת במחצית השנייה היא המשך ישיר לראיית העולם שניכרה בראשונה ולמעשה מראשית ימיו של ברדה על הקווים. הוא לא היה הרפתקן גדול, בלשון המעטה, גם בתקופתו בבאר-שבע. הקיבעון שהוא מגלה בדמות ההתעקשות שלו על הנעת הכדור מאחור לא מסמן טובות על יכולתו להשתנות, אך עוד יש זמן. המשך העונה יעמוד בסימן המסוגלות של ברדה לברוא את הפועל בגרסה קצת יותר איכותית ודומיננטית, שינוי צורה שהכרחי לתהליך הגדילה שלה לא פחות משאלת המיקום הסופי שלה בטבלה. בצורה הזאת היא לא תעשה את הצעד הבא שהיא מייחלת לו.
