אני מתקופת רבין. גדלתי במדינה שבה מנהיגות אחראית, יושרה אישית וציבורית, ערבות הדדית, טובת הכלל, שלטון החוק וניקיון כפיים היו אורים ותומים עבור מי שמדינת ישראל הופקדה בידיהם כמטבע יקר ערך.
30 שנה חלפו מאז שלוש היריות שחיסלו לא רק ראש ממשלה, אלא את תמצית הישראליות והערבות ההדדית כפי שהכרנו אותן, והבעתה לא רק שלא קהתה, אלא פגיונה ננעץ שוב ושוב בליבנו נוכח התנהלותם של רה”מ נתניהו והממשלה שלו.
האם אתם מדמיינים את רבין - מפקד מופתי, חותם על חוק שמאפשר לציבור שלם לא לשרת בצה"ל? רבין היה נחרד נוכח קידום חוק השתמטות, שמחליש את הצבא ומפריד בין דם לדם. האם אתם מדמיינים את רא"ל רבין, רמטכ"ל ששת הימים, תוקף את שב"כ וצה"ל? רבין ידע שהחיילים אינם שייכים לשום מפלגה, אלא שייכים לעם.
האם אתם מדמיינים את רבין, שראה במוסדות השלטון עוגן לדמוקרטיה, מחליש את בית המשפט העליון, דוחף לשליטה פוליטית על מינוי שופטים כדי להציל את עורו? רבין האמין במדינה חזקה עם מוסדות חזקים, ולא במדינה שמתפרקת מבפנים והופכת טרף קל לאויביה בשם היבריס פוליטי זמני.
האם אתם מדמיינים את מי ששב והזהיר מפני אלימות פוליטית, מסית נגד מי שחשבו אחרת ממנו? גם כשהוביל את תהליך אוסלו, השנוי במחלוקת, הוא חלק על מתנגדיו בנחישות, ביקש לשכנעם, ולמרות - ואולי בשל יושר דרכיו, שילם בחייו.
האם אתם מדמיינים את רבין ממנה שרים חסרי ניסיון ויכולת, רק בשל נאמנותם האישית ותועלתם לשרידותו הפוליטית? רבין נותר תמיד נאמן לעקרון ברזל: טובת המדינה לפני המפלגה, הבייס והאינטרס.
האם אתם מדמיינים את רבין משתמש בקורבנות טרור לצרכים מפלגתיים, או משסה בזדון ציבור אחד באחר, ומדבר על “שמאלנים”, “בוגדים” “אויבי העם”, במקום להתייצב ולאחד את העם ברגעיו הקשים? וכאשר מתגלה מחדל חסר תקדים, האם היה פוטר את עצמו מאחריות ב"לא סיפרו לי"?
כמו כולנו, רבין היה רחוק מלהיות מושלם, אבל הוא היה מנהיג אנושי של ממלכתיות, אחריות וערכים. ולכן דווקא היום, השאלה "האם אתם מדמיינים את רבין”, היא מבחן מראה חד לחברה הישראלית. אם לא יקומו לנו מנהיגים מאחדים ומאחים, המרקם שיצר אותנו מימי המעפילים דרך מלחמות ישראל ועד ימינו פשוט יתפורר לעד.
