בכמה הזדמנויות שונות - ממלחמת ששת הימים ועד שסיים את כהונתו הראשונה כראש ממשלה - דיבר יצחק רבין על המורכבות של הסכסוך הישראלי-ערבי, על הצורך למצוא איזון עדין בין כוח צבאי לבין מהלך מדיני, על תחושת הבידוד של ישראל אחרי מלחמת ששת הימים, על החשיבות שבשמירה על יחסים קרובים עם ארצות-הברית והמחיר שישראל צריכה לשלם בשל כך, ועל ההבנה שיש להמשיך ולחזק את זרוע היבשה של הצבא.
לציון 30 שנה לרצח רבין, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון כמה הקלטות נדירות שאוחסנו בכספות וגם סרטון של ראש הממשלה לשעבר מ-1967 ועד המהפך ההיסטורי שבו גבר מנחם בגין על שמעון פרס בבחירות ב-1977.
אחת ההקלטות היא מיוני 1977, כחודש לאחר המהפך. במפגש פרידה בישיבת פורום מטכ״ל סקר רבין בין היתר את המצב הביטחוני של ישראל באותה תקופה והתייחס לגבולות של מדינת ישראל: "אני לא מכיר קו אחד, ששימש קו בינינו לבין מדינות ערב, שהייתה לו אידיאולוגיה. הקווים נוצרו בתוקף הנסיבות, מבלי שמראש הם הוגדרו כיעדים. ולכן הנכונות לוויתור טריטוריאלי מצד ישראל, או אי-האמון הערבי שבלי עוצמה צבאית יש סיכוי לאיזושהי פשרה בתפיסתם - הוא המניח את הקיום של האופציה הצבאית, גם כאשר מדובר בתהליך מדיני - כשם שישראל בלי עוצמה צבאית לא תוכל בכלל להתקיים".
להיערך לבלתי צפוי
בהמשך פירט רבין את חזונו בעניין האפשרות לשלום עם הערבים. "משא ומתן כיעד מרכזי - זה לא אומר השגת השלום, אלא העתקת העדיפות מקונפרונטציה צבאית, מעימות צבאי, לסיכוי של הליכה למשא ומתן. היעד העדיף - שלום. אלטרנטיבה פחות טובה - הסדר ביניים מקיף יותר. לא הייתי שולל על הסף גם הסדרים אחרים".
רבין הזכיר את הצורך בסיוע האמריקאי: "לדעתי לא ניתן להגיע למתן יותר עדיפות לתהליך המשא ומתן, לא ניתן להגיע להתעצמות צבאית, כי בלי אספקת הנשק האמריקאי ובלי מימונו על ידי ממשלת ארצות-הברית, זה 50 אחוז מכל כלי נשק שמגיע לישראל מארצות-הברית וזה עיקר נשקו של צה"ל. אמרתי את זה דומני בפיקוד צפון, בשיחה איך שסיסקו (דיפלומט אמריקאי שעסק בענייני המזרח התיכון, י"ד) אמר לי פעם. מזרח תיכון של כל מה שיישאר לארצות-הברית זו ישראל, איננו מעניין את אמריקה".
בהקלטה מנובמבר 1976 נשמע רבין מדבר עם פורום מטכ"ל על ענייני ביטחון: "בדרך כלל, מדינת ישראל חייתה, חיה ותמשיך לחיות בשני מסלולים מקבילים: מסלול המחייב תכנון, ראיית התפתחויות, הערכת התפתחויות לטווח קצר, בינוני וארוך", אמר לבכירי צה"ל. "הדבר השני, מסלול שני, של ההתפתחויות הבלתי צפויות. והיכולת לחיות בעת ובעונה אחת, בראיית הטווח הרחוק, הצורך להיערך, לתכנן, לפעול, בין מסלול של מדיניות לטווח רחוק, ובמקביל להיות מוכנים לכל מיני תהפוכות שהמזרח התיכון תמיד טמן, טומן ויטמון בו, היה וימשיך להיות אחד המאפיינים העיקריים והצורך לעשות זאת במקביל מבלי שדבר אחד ישפיע על השני, מבלי שהמתרחש במסלול אחד, בהכרח יפתור את הצורך מלפעול במסלול השני".
על הסיכויים לשלום עם מדינות ערב אמר: "אני מעריך שהסיכוי להגיע להסדר כולל, שמשמעותו שלום אמיתי, הוא לא בהישג יד ב-1977. לעומת זאת, אני לא מוציא מכלל חשבון השגת הסכם מרחיק מבחינה מדינית סביב מה שקרוי ביטול מצב המלחמה. אבל יכול להיות שאני שוב בעד הקונספציה. אני מוכן בתהליכי משא ומתן לבדוק את שני הדברים. אני מבדיל בין הערכה ובין הנכונות, לבחון באיזו מידה ההערכה הזאת נכונה ברגע ובכל צורה שיינתן לבחון זאת".
הבידוד אחרי המלחמה
בהקלטה נוספת, זמן קצר לאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, שוחח הרטמכ"ל דאז רבין עם מפקדי חטיבות על צה"ל שאחרי המלחמה: "אם מישהו יצא מהכנס הזה בהרגשה שתקופת חיל הרגלים נגמרה, הוא יוצא במסקנה מוטעית, מסוכנת ולא מעשית. לכן, הבעיה הראשונה היא, איך להפוך את החי"ר הזה לעוד יותר טוב. כשאני אומר 'עוד יותר טוב', זה לא פוגע כמלוא הנימה בכל מה שהוא עשה, והוא עשה טוב, כי בסך הכל, אם נראה בכל הגזרות, מה עשה החי"ר, בין שהיה רכוב ובין שלא היה רכוב".
באותו מפגש דיבר רבין על הבידוד של ישראל בעולם לאחר מלחמת ששת הימים - למרות הניצחון הגדול. "מאז גמר המלחמה מ-11 ביוני ועד עכשיו, בלי ספק הבדידות שלנו הולכת וגוברת", אמר הרמטכ"ל דאז. "כמעט אינני רואה מי מושיט לנו יד ממש בשאיפותינו הציוניות. יש לנו שאיפות ציוניות ולא כל היהודים ציונים, והגויים פחות מכך. באיזו מידה אנחנו יכולים לצפות לעזרה, לתמיכה, לשותפים בראייה שלנו, אם זה ירושלים או אותם הדברים שאמרתי על אודות רמת הגולן, הגדה או סיני. הבדידות שלנו הולכת ומתחזקת, ובוודאי בעקבותיה גם יבואו לא רק הטענות - אלא גם הלחצים וכו'. ולכן גם ספק אם אפשר לומר בביטחון שאנחנו כבר נמצאים עכשיו לפחות בסוף החלק של המאבק הצבאי של המלחמה הזאת, אפילו את זאת איני יכול לומר בביטחון, אני יכול לומר זאת בביטחון בעוד חודשים, אולי יותר מחודשים. אבל היו מלחמות ארוכות".
את המפגש עם הצנחנים סיים רבין באמירה אופטימית: "אז למרות הבדידות הרבה והקשה והלחצים למיניהם, אני מאמין שאם הדור הזה יכיר במלוא האחריות והאפשרויות הנמצאות בידו – נוכל לעמוד בלחצים ולהשיג את מטרותינו".
