על אף שקיים חיסון יעיל נגד חצבת מאז שנות ה-60, המחלה עדיין נפוצה, ובשנים האחרונות התרחשו מספר התפרצויות של המחלה בארץ ובחו"ל. ההתפרצות הנוכחית בישראל החלה באפריל האחרון, בשל ירידה באחוז המתחסנים והגעת חולים מחו"ל שגרמו להדבקה בארץ. עד היום התקבלו דיווחים על כ-1,900 חולים בישראל, אך במשרד הבריאות מעריכים כי קיים פער בין המדווח למה שקיים בשטח, וכי בפועל מספר החולים עומד על בין 4,000 ל-6,000.
משרד הבריאות עדכן אתמול כי שני חולי חצבת נסעו בתחבורה ציבורית, פרסם את המסלול שעברו - וקרא לציבור לוודא כי הוא מחוסן בהתאם להמלצות המשרד. זאת לאחר שבשבוע שעבר דווח כי רופאה מתמחה ורופא בבית החולים דנה לילדים באיכילוב נדבקו בחצבת לאחר שטיפלו בילדה לא מחוסנת, וזאת על אף שהם מחוסנים.
מניין קורבנות החצבת בהתפרצות האחרונה עומד נכון להיום על שמונה, כולם מתחת לגיל שנתיים וחצי, כולם ילדים בריאים וללא מחלות רקע שלא חוסנו נגד חצבת. מוקדי ההתפרצות מוגדרים על ידי משרד הבריאות בין השאר בירושלים, בית-שמש, בני-ברק, חריש, צפת, מודיעין-עילית ונוף-הגליל – ערים שבהן קיים ריכוז חרדי. נכון לתחילת השבוע, 12 מאושפזים בעקבות המחלה. אם כי לפי נתוני משרד הבריאות נרשמת האטה קלה במספר המאומתים.
לפני כשבועיים עידכן משרד הבריאות כי יש עלייה משמעותית בהיענות הציבור החרדי לחיסונים, אך עדיין מדובר ביעד נמוך מהיעד הנדרש לכיסוי חיסוני מלא של 95 אחוז. במקביל, במשרד נאבקים בתופעת הפייק-ניוז הרווחת בחלק מאותן אוכלוסיות באשר לבטיחות החיסונים. בדקנו עם המומחים – מה צריך לדעת על הנגיף? וכיצד ניתן להתמגן?
מהי חצבת?
פרופ' גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים, מבית החולים דנה-דואק, איכילוב: "חצבת זו מחלה ויראלית הנגרמת על ידי הנגיף Measles morbillivirus. מדובר במחלה זיהומית מהמידבקות ביותר, שעוברת מאדם לאדם באופן טיפתי, או באמצעות הדבקה אווירנית. כשאדם לא מחוסן נחשף במגע קרוב לחולה, הסיכוי שלו להידבק עומד על כ-90 אחוז".
מהם התסמינים?
"המחלה מתחילה בתור מחלה לא ספציפית, עם תסמינים כגון חום, שיעול, נזלת ודלקת עיניים", אומרת פרופ' גריסרו. "לאחר מספר ימים מופיעה פריחה אדומה שמתחילה בפנים ומתפשטת כלפי מטה".
אם יש חיסונים, למה המחלה מתפרצת?
"כדי למנוע התפרצות של המחלה, צריך שאחוז גבוה מהאוכלוסייה יהיה מחוסן. אנחנו יודעים שגם בארץ וגם במדינות אחרות יש כיסי אוכלוסייה לא מחוסנים מרצון".
לפי נתוני "עולם הדאטה" של משרד הבריאות, נכון לתחילת חודש נובמבר מאושפזים בבתי החולים כ-12 חולי חצבת, שישה מהם בטיפול נמרץ. "בגל הנוכחי עיקר הנדבקים הם ילדים, בדגש על ילדים לא מחוסנים או מחוסנים חלקית", מסביר ד"ר סער חשביה, מנהל היחידה לרפואה דחופה ילדים בבית החולים הדסה עין כרם.
כמה מסוכנת מחלת החצבת?
לפי משרד הבריאות, בממוצע אחד מכל 20 ילדים החולים בחצבת יפתח דלקת ריאות, אחד מתוך 1,000 יפתח דלקת מוח ואחד עד שלושה מכל 1,000 עלול למות. בטווח הקצר סיבוכי המחלה כוללים בין השאר דלקת באוזן התיכונה ושלשולים. סיבוכים נדירים יותר כוללים דלקת ריאות ודלקת של המוח שעלולה לגרום לנזק נוירולוגי. "בטווח הארוך אנחנו יודעים שהמחלה יכולה לגרום לפגיעה קשה במערכת העצבים המרכזית, וסיבוך נדיר שעלול להופיע הוא דלקת קשה ברקמת המוח", אומר ד"ר חשביה.
כיצד נדבקו הרופאים באיכילוב אם הם מחוסנים?
פרופ' גריסרו מסבירה שזו תופעה מוכרת. "אנשים מחוסנים שקיבלו שתי מנות ופיתחו נוגדנים צריכים לדעת כי אחרי 10-15 שנים רמת הנוגדנים יורדת. הם עדיין מחוסנים אבל בכל זאת יכולים להידבק, באופן מאוד קל, כל עוד אין הפרעה כלשהי במערכת החיסונית".
בישראל ניתן החיסון נגד חצבת כחלק מהחיסון המרובע (MMRV) שכולל גם חיסון נגד חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, בשתי מנות: הראשונה בגיל שנה, והשנייה בכיתה א', במסגרת חיסוני השגרה. בעקבות ההתפרצות הנוכחית, עידכן משרד הבריאות את ההנחיות, המופיעות במלואן באתר המשרד. בני שש ומעלה שלא קיבלנו שתי מנות – מומלץ להתחסן נגד הנגיף בהקדם.
