המפלגות החרדיות אמנם הטילו חרם עקרוני על הצבעות עקב אי-קידום חוק ההשתמטות מגיוס, אולם זה לא עוצר אותן מלעשות דילים כדי לקדם את ענייניהן.
וכך, מליאת הכנסת אישרה שלשום בלילה בקריאה ראשונה את החוק להרחבת סמכות בתי הדין הרבניים. אם החוק יאושר סופית, בתי הדין יוכלו לדון בבוררות בסכסוכים אזרחיים. בתמורה לקידום החוק הזה, המפלגות החרדיות הצביעו בעד הצעת חוק התקשורת של השר שלמה קרעי – שעברה גם היא בקריאה ראשונה מעט אחרי חצות.
הדיל הזה מצטרף לעסקה נוספת מהשבוע שעבר, שבה החרדים תמכו בחוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וקיבלו בתמורה תמיכה בחוק נוסף הנוגע לסמכויות בית הדין הרבני – הרחבת יכולתו לדון בענייני מזונות בגירושין.
54 חברי כנסת תמכו בהצעת חוק התקשורת של קרעי, 47 התנגדו. היא תעבור עכשיו לדיונים בוועדת הכנסת. הצעת החוק כוללת רפורמה מקיפה בתחום אסדרת השידורים. היא קובעת בין היתר כי תוקם רשות רגולטורית חדשה אחת, שתחליף את המועצה לשידורי כבלים ולוויין ואת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. שינוי נוסף: החלפת חובת הרישוי החלה היום על הגופים המשדרים בחובה להירשם במרשם, וכן לצמצם את החובות הרגולטוריות החלות על אותם גופים (ספקי תוכן רשומים).
קרעי טוען כי מטרת החוק היא "גיוון שוק התקשורת". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פרסמה בחודש ספטמבר חוות דעת על חוק השידורים, ובה טענה כי "ההצעה כוללת הסדרים שיוצרים סיכונים מוגברים לדמותה של התקשורת החופשית בישראל, שהיא חלק בלתי נפרד מצביונה הדמוקרטי של המדינה. לפי ההסדרים הנכללים בהצעה, יש חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת בכלל ובשידורי החדשות בפרט".
במקביל, כאמור, אושרה שלשום ההצעה הנוגעת לבתי הדין הרבניים: "הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)". 63 חברי כנסת תמכו בה לעומת 43 מתנגדים. היא תוחזר עכשיו לדיון בוועדת החוקה, לקראת החזרתה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
מטרת ההצעה היא לעגן בחוק את סמכות בתי הדין הרבניים והשרעים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים – בהסכמת הצדדים – בהתאם לדין הדתי החל עליהם. בתי הדין הרבניים עסקו בעבר בבוררויות שכאלה, אך פסק דין של בג"ץ קבע כי אין להם סמכות חוקית לכך, ועצר בעדם. אם החוק יעבור, הם יוכלו לחזור לשמש כבוררים.
