זוהרן ממדאני הוא תוצר ישיר של הפגנות התמיכה בחמאס שהתפשטו כמו אש בשדה קוצים בעקבות מתקפת 7 באוקטובר. ואין כמו הבחירה בממדאני לראשות בירת העסקים והתרבות של העולם, כדי לסמל את שקיעת העולם החופשי. "התמיכה הכספית העיקרית בממדאני הגיעה מ-CAIR (המועצה ליחסים אמריקאיים-איסלאמיים)" - הגוף המוסלמי, ובעיקר איסלאמיסטי, החשוב והגדול ביותר בארה"ב. את העדות על מקורות התמיכה של ראש העיר הנבחר של ניו-יורק השמיעה האקטיביסטית לינדה סרסור, איסלאמיסטית אנטישמית בזכות עצמה. אבל מה זה חשוב. הוא צעיר. הוא כריזמטי. והוא מייצג נאמן של הקואליציה האדומה-ירוקה שזכתה לפריחה בשנתיים האחרונות. החיוכים המוצלחים שלו הצליחו לקבור את האמת.
ארגון CAIR, שהעניק תמיכה לממדאני, הוקם על ידי אותם אנשי האחים המוסלמים שהקימו את HLF ("קרן הארץ הקדושה"), שראשיה הורשעו בניהול קרן סיוע לטרור, כלומר לחמאס. המכנה המשותף היה התנגדות להסכמי אוסלו ותמיכה בחמאס. לפי אחד הדוחות, הקמת CAIR הייתה פועל יוצא של הצורך ב"ארגון חדש שייראה ניטרלי ופחות קיצוני לציבור האמריקאי". בחודש יוני השנה הוגשה לקונגרס הצעת חוק "הכרזה על CAIR כארגון טרור", שמפרטת את המהות האמיתית של הארגון. עם חיתוך הדיבור המערבי, עם אישה ללא חיג'אב וללא שרוולים, ממדאני עצמו רחוק מהדימוי המקובל של איסלאמיסט. אבל אסור לטעות, הוא דובר מובהק של תעמולת חמאס. הוא מסרב לדרישה לפרק את ארגון הטרור מנשקו. הוא מתנגד להכרה בישראל כמדינה יהודית. הוא סירב להסתייג מסיסמת תומכי חמאס – "גלובליזציה לאינתיפאדה". וזה רק חלק מהרשימה.
1 צפייה בגלריה
(ממדאני חוגג. הצעת חוק להכריז על CAIR , מתומכי הקמפיין, כארגון טרור, הוגשה לאחרונה לקונגרס | צילום: AFP/ANGELINA KATSANIS)
בחירת ממדאני מסמלת את מה שעובר על המפלגה הדמוקרטית בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה. בהצבעה האחרונה בסנאט, בסוף יולי, תמכו רוב הסנאטורים הדמוקרטים באמברגו נשק על ישראל. לפי הסקר האחרון של PEW 70 אחוז (!) מתומכי המפלגה הדמוקרטית תומכים יותר בפלסטינים. ולפי סקר שלYouGov , 65 אחוז מהדמוקרטים שמצביעים בפריימריז של המפלגה תומכים בהטלת סנקציות על ישראל. אז לא. ממדאני הוא לא תקלה. הוא מייצג היטב את הרוח החדשה שמשתלטת על המפלגה הדמוקרטית.
בחירתו של ממדאני מחייבת חשיבה אסטרטגית, משום שבטווח הארוך, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ויתור על היחסים המיוחדים עם ארה"ב. ולא רק עם מפלגה אחת.
זמיר, זיני, לוי - לטיפולכם
אדונים נכבדים - הרמטכ"ל, ראש השב"כ, המפכ"ל, ואלוף פיקוד המרכז: תרשו לי לספר לכם שיש נושא אחד שאף עיתונאי, אף חוקר, אף דיפלומט, אף דאגלס מאריי – לא יצליח להסביר ולא יכול להסביר ולא צריך להסביר. מדובר בחוליגנים שמשתוללים ביהודה ושומרון. בשבועות האחרונים, אולי בגלל תחילת עונת המסיק, אין כמעט יום שעובר ללא עוד דיווח, בדרך כלל עם קטעי וידיאו, על השתוללות החוליגנים. הם מגיעים עם אלות. לפעמים עם נשק. הם משתוללים. הם מרביצים. לפעמים הם שורפים מכוניות ובתים. הם פושעים לכל דבר ועניין.
שונאי ישראל טוענים שזו הייתה הציונות מאז ומתמיד: אלימה, חומסת, גוזלת, קולוניאליסטית, גזענית, שורפת ורוצחת. זו לא הציונות. אלה החוליגנים האנטי-ציונים מימין. הם מעטים. אבל הנזקים שהם עושים לנו אדירים. אז נכון, חוליגנים יש בכל מדינה. ונכון, יש קטעי וידיאו ששייכים למחלקת הפאליווד, ועדיין – לא הכל מבוים. הרי החוליגנים מתגאים במעשים הברבריים שלהם.
עם חיתוך הדיבור המערבי, עם אישה ללא חיג'אב וללא שרוולים, ממדאני רחוק מהדימוי של איסלאמיסט. אבל אסור לטעות: הוא דובר מובהק של תעמולת חמאס, שמסרב, למשל, לדרישה לפרק את ארגון הטרור מנשקו
וכאן אתם נכנסים לתמונה. משום שבאופן מוזר ותמוה ומטריד – שוב ושוב רואים את חיילי צה"ל עומדים לידם בשעת מעשה, כשהם מפוחדים ומשותקים ממעש. לפעמים אפילו מסייעים לחוליגנים. ופעם אחר פעם מתברר שלחוליגנים יש חסינות. למרות אין-ספור סרטי וידיאו – הם כמעט אף פעם לא נעצרים. אפילו לח"כים אין חסינות מוחלטת. להם יש. נכון שיש להם נציגות מכובדת בממשלה, אבל היכן, לעזאזל, שלטון החוק? לאן נעלמתם? כל יום שעובר והם ממשיכים, כל יום שעובר והם לא נעצרים – הוא עוד יום של בעיטה במדינת ישראל ובציונות. מה עוד צריך לקרות כדי שתשימו סוף לנזק המצטבר הזה?
חבל שלא נזהרה בפושרין
דבר כזה עדיין לא היה במקומותינו: היועצת המשפטית של משרד המשפטים, יעל קוטיק, קובעת בחוו"ד שהיועמ"שית מצויה בניגוד עניינים בנוגע לחקירת ההדלפה. קוטיק לא יזמה דבר. היא התבקשה ע"י המשנה ליועצת, ד"ר גיל לימון, לטפל בפניות בנושא. זו רק חוות דעת. אבל נדמה שהפור נפל. בתשובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד מעורבות היועצת בחקירת הפרשה יהיה בלתי אפשרי להתעלם מעמדת קוטיק. עיקר העיקרים מצוי בעובדה שהיועמ"שית נושאת באחריות לחקירת ההדלפה – שנדמה שכבר ברור שהייתה, איך לומר, חפיפניקית. גם הקשרים של בהרב-מיארה עם הפצ"רית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, מצויים ברקע. ומכיוון שכל אנשי הפרקליטות כפופים ליועמ"שית – מתבקש שאיש מהם לא יהיה מעורב בחקירה. יש מספיק טענות טובות על התנהלות הקואליציה, יריב לוין והמלחמה ביועצת. אבל נדמה שחוות הדעת רחוקה מלהיות מופרכת. בהרב-מיארה הייתה אמורה לדעת שלאחר שתומר-ירושלמי נכוותה ברותחין, היא עצמה צריכה להיזהר בפושרין. הדרך היחידה שהיה עליה לנקוט היא להודיע לבג"ץ שהיא ואנשיה פורשים מחקירה. ולכן, הודעתה כי תעביר את ליווי חקירת הפצ"רית לפרקליט המדינה, עמית איסמן, היא המהלך השגוי ביותר שיכלה לעשות.
מחוץ לעדר
שר החינוך סירב להעניק את פרס ישראל לפרופ' אווה אילוז. העובדה שאילוז סירבה להצטרף לעדר הפרוגרסיבי והגנה על ישראל לא עזרה לה. אבל קיש לא לבד. השבוע בוטלה הרצאה שלה בכנס חשוב באוניברסיטת ארסמוס בהולנד. נציג האוניברסיטה, כך דיווח מגזין "ארסמוס", הודיע שההחלטה "לא התקבלה פה אחד, אלא בדרך דמוקרטית". אילוז השיבה שהיא שמחה שכך, "זה בוודאי יגרום לאנשים רבים להרגיש הרבה יותר צדיקים", אמרה.
רוב אנשי השמאל הפרוגרסיבי בעולם, כמו רוב עמיתיהם בישראל, לא התבלבלו מהטבח הנורא ביותר שבוצע נגד יהודים מאז השואה ואף מצאו לו הצדקות. אילוז הגיבה אחרת. אבל לא הדעות שלה מעניינות את האנטישמים הנאורים. הנימוק לחרם נעוץ בעובדה שהיא מלמדת באוניברסיטה העברית. היא מלמדת גם באוניברסיטה בצרפת. אבל גם זה לא עזר לה.
בן לאדן וסינוואר מחייכים מהקבר. הם, האיסלאמו-נאצים, הארכי-רוצחים, זוכים לניצחון בזכות גדודי האידיוטים השימושיים שהשתלטו על העולם החופשי. קיבלנו הוכחה בניו-יורק. וקיבלנו עוד הוכחה מרוטרדם. וכמה עצוב שיש אין-סוף הוכחות. ¿
