אחת מההבטחות המרכזיות בקמפיין הבחירות של פרידריך מרץ, בדרך למשרת הקנצלר של גרמניה, הייתה להחמיר את מדיניות ההגירה: מצד אחד להדק את הביקורות בגבולות, ומצד שני לסלק מהמדינה את כל מי שהוא בר סילוק.
בדומה למדינות אחרות באירופה, מרץ הבין שרק אימוץ מדיניות שכזו תמנע זליגת קולות נוספים לימין הקיצוני. כעת הגיע הזמן שלו לקיים את ההבטחות לבוחרים, אך היות והוא יושב בקואוליציה עם הסוציאל-דמוקרטים, ההבטחות האלו מוטחות בקרקע של מציאות עשויה מבטון.
לאורך מלחמת האזרחים בסוריה, גרמניה קלטה יותר ממיליון מבקשי מקלט, יותר מכל מדינה באיחוד. כעת, 11 חודשים לאחר נפילת אסד וסיום מלחמת האזרחים, ראשי המדינה דורשים ממבקשי המקלט לחזור לארצם. "אין יותר שום סיבה שבגללה סורים צריכים לבקש מקלט בגרמניה, ולכן הם צריכים לחזור למולדתם", אמר השבוע מרץ, "מי שיסרב לכך יוכל למצוא עצמו בסכנת גירוש בעתיד הקרוב".
דבריו של הקנצלר עומדים בסתירה לדברים שאמר יוהאן וודפול, שר החוץ הגרמני, בתום ביקור בסוריה שבוע קודם לכן. "אני בספק שהרבה סורים ירצו לחזור למולדתם. אני חושב שכמות ההרס וחוסר היציבות לא יכולים לאפשר קיום חיים בכבוד", אמר וודפול, ממפלגתו של מרץ. בהמשך אמר וודפול שההרס שראה בסוריה גדול יותר מזה שגרמניה חוותה לאחר מלחמת העולם השנייה.
הסוציאל-דמוקרטים תמכו בדברי שר החוץ, ואף שרבים מהם תומכים בגירוש מבקשי מקלט בעלי רישום פלילי, וסבורים שלסורים יש חובה פטריוטית לשוב ולשקם את ארצם, הם אמרו שלמבקשי המקלט יש זכות לקבוע את עתידם, בעיקר למי שהשתלב בחברה הגרמנית.
במפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", המובילה בסקרים הארציים, אמרו כי דבריו של וודפול "מהווים סטירה בפניו של כל קורבן של אלימות איסלאמיסטית.
הוויכוח הזה אינו רק מחלוקת בפוליטיקה ובחברה הגרמנית, אלא גם עניין כלכלי מהותי על כוח העבודה במדינה. אחת הסיבות המרכזיות שנתנו התומכים למדיניות פתיחת השערים הייתה הצורך של גרמניה והאוכולוסייה המזדקנת שלה בידיים עובדות.
לרבע מהרופאים בגרמניה יש רקע הגירתי, נתון שהוכפל בעשור האחרון. יותר מ-7,000 מהרופאים הזרים הגיעו מסוריה, יותר מאשר כל לאום אחר (ביחד עם אלו שכבר קיבלו אזרחות גרמנית, מספר הרופאים שהגיעו מסוריה הוא כמעט 14,000).
מרבית הרופאים שהגיעו מסוריה עובדים במקומות מבודדים ורחוקים, שהרופאים הגרמנים לא מוכנים להגיע לשם. אם הרופאים הסורים יתבקשו לחזור למולדתם, מערך הרפואה הגרמני – בעיקר בפרובינציות – עלול לקרוס.
