בגיל 25 הפך דניאל פרץ, שוער נבחרת ישראל, לאייטם חם במדורים המשונים האלו שאין בהם מילה על כדורגל. לא באיירן, לא המבורג, לא הדיפה מהקו ולא הצלה הרואית שהשאירה את קבוצתו במשחק. אנחנו יודעים כמעט כל פרט על החתונה המתקרבת עם נועה קירל, על מספר השמלות שתחליף הכלה, על הזמרים שילוו את הזוג לחופה, על הברקוד שיתבקשו האורחים להציג, אבל אנחנו לא יודעים לאן הקריירה שלו הולכת.
האם דניאל פרץ נמצא במרחק שנה נטולת כדורגל מלהפוך לאלרואי כהן עם כפפות? זה בהחלט מוגזם לקפוץ למסקנה הזו, אבל השוער המוכשר צריך לבדוק מה השתבש בדרך מאז חתם בבאיירן מינכן ואיפה ראוי לבחון את קבלת ההחלטות שלו ושל סוכניו. אין שחקן ישראלי שלא היה קופץ על הצעה ממועדון הפאר הגרמני (גם בידיעה שיתחיל בחימום הספסל הצונן במינכן), אבל מאז אוגוסט 2023 עברו יותר מדי שבועות בלי דקת כדורגל ופרץ לא התקדם לשום מקום. להפך: הוא מזנק לאחור. את העדות הכי כואבת לכך ראינו במשחק הנבחרת מול איטליה.
בין התלבטות על צבע החליפה לסוג הקינוח שיוגש, כדאי שפרץ יבחן בצורה כנה את ההחלטות שקיבל בקיץ האחרון, מההתנהלות מול איינדהובן שבה כבר סיכם (הדיווחים סיפרו שבאיירן הפילה את העסקה, אבל האם היה בכוחו ללחוץ ולהשפיע?) ועד החתימה בהמבורג שבה הוא שוב מתייבש על הספסל כשוער שני.
פרץ נראה בחור נחמד, אחראי וגם שאפתן. בגיל 25 הוא לא יכול לבזבז עוד שנה שבה הוא יראה כדורגל מהמושב הכי טוב באצטדיון.
אינטואיציה ואמביציה
בגיל 27 הפך עופרי ארד לישראלי הראשון שכובש העונה בליגת האלופות, לקפטן קייראט שמתרומם מעל דומפריס ודה פריי של אינטר, שם את הראש הכי נחוש בצפון איטליה ונוגח שער שוויון זמני בסן סירו.
תזכורת: הבלם-קשר, שגדל במכבי חיפה, יכול היה להישאר במועדון עד תום חוזהו, אבל כשראה שלא סופרים אותו לקח בפברואר 2023 הימור לא פשוט ועבר לקזחסטן. שנתיים וחצי אחרי, הוא חתום על אחד הרגעים הכי גדולים של המועדון.
האם זו קבלת החלטות נכונה? אלת המזל? נחישות? אין כאן מסקנה חותכת, בסוף מדובר בכדורגל. מה שבטוח, האינטואיציה של ארד (קודם כל לשחק) הייתה נכונה והאמביציה שלו לממש את עצמו הוכיחה את עצמה.
ואז, כשאתה רואה כדור מרחף באוויר - זה הרגע לקפוץ הכי חזק, לשים את הראש ולנסות לקחת את כל הקופה. כבר תקופה שהכדור של דניאל פרץ מרחף חסר כיוון. הגיע הזמן לקפוץ.
