תמונתה של האלופה יפעת תומר-ירושלמי יוצאת ממעצרה וצועדה לביתה בטרנינג הזכירה לי את המשפט: כך חולפת תהילת עולם.
הפרשה הזו הפכה למשבר לאומי בזכות נתניהו וחבורתו, שמסתובבים עם מבער ומבעירים בכל הזדמנות אש במטרה לפגוע במערכת המשפט שלנו. מה היה לנו? פצ"רית שאישרה לפרסום סרטונים שמתעדים פגיעה פיזית בפלסטיני עצור מצד חיילי מילואים, בהמשך טייחה את ההדלפה ושיקרה לסביבה שלה, ולבסוף ברחה מהבשורה לחוף הים במטרה ככל הנראה להעלים את מכשיר הטלפון שלה. שמעתי קריאות מזעזעות שהטיחו בה אחדים ממכריי: לשלול את דרגתה, להפסיק לשלם לה פנסיה, לכלוא אותה עד יומה האחרון על מה שעשתה לחיילי צה"ל, וכו'. הרעל שמציף את הרשתות מקבל רוח גבית מנתניהו, שהגדיר את מעשיה כפיגוע ההסברה הגדול בתולדות ישראל. איפה האיפוק הנדרש מראש ממשלה, שרק לפני רגע הכריז על הרצון שלו להגביר אחדות ושותפות גורל בקרבנו? כלאם פאדי.
נתניהו לא לומד את הלקח העיקרי שמצופה ממנו אחרי עשרות שנים של נכוחות על במת חיינו: מילים הורגות. רבין כמשל.
אל תתעלמו ממסכת חייה של תומר-ירושלמי, שהקדישה 30 שנים בשירות המדינה, וכקצינה עמדה לצד מפקדי צה"ל והגנה על ההחלטות שלהם להילחם באויבינו. "גנותו של אדם נותרת עם מותו", כתב שייקספיר מפיו של מרקוס אנטוניוסף שכביכול הספיד את יוליוס קיסר ולמעשה הצדיק את רציחתו, "אך זכויותיו הן נטמנות עם גופתו".
הנה עוד נימוק שמחייב התנהלות לא מתלהמת: העציר הפלסטיני שהיה הקורבן בפרשה שוחרר לעזה בלי שאפילו גבו ממנו עדות מוקדמת. לא היה כאן שיבוש הליכים?
עכשיו נמתין לראות מה יש בטלפון של תומר-ירושלמי. ספוילר: לא יימצאו שם הראיות שהביביסטים ויריב לוין מתפללים להן. תמשיכו לחפש את ראשה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, היא לא תלך לחוף הים. היא יצוקה מחומר אחר.
ערב הסעודית תקבל מארה"ב מטוסי אף-35, ובימים הקרובים יחתמו השתיים על הסכם הגנה - והצד הישראלי שותק. איפה הימים שכל המערכות שקשורות לביטחון המדינה שלנו היו דורשות איזון ולמעלה מכך לשם הבטחת עליונותנו מול מדינות ערב. נתניהו נאלם דום מול טראמפ.
"בלי פוליטיקה", אומרים אצלנו כשמתכנסים לשעה של רגיעה מהבשורות האיומות שמלוות את חיינו. פניתי לספר "בידיים ריקות שבתי הביתה", שמאגד פסוקי זן. דרור בורשטיין כותב בהקדמה כך: "זהו אוסף של רגעים, תובנות והתגלויות שנדדו אלינו מהצד השני של העולם... הם יכולים לדבר אלינו כאילו נכתבו היום בבוקר כאן: 'הוצא את ראשך אל מחוץ לשמיים והבט: מי יקבל שם את פניך".
פדוי השבי רום ברסלבסקי שיתף אותנו באומץ במסכת הייסורים שהעבירו אותו שוביו, מרצחי חמאס. זיכינו אותו מכל הלב בתואר "גיבור". וכך למדנו בפסוקי הזן: "בכל מקום אמת, בכל מקום אמת, האבק שכאן, האבק ששם - כולם - האני המקורי".
ולך, רום, אוסיף: "ראה בעצמך: בדרך הלידה והמוות, האיש החי מצוי בשלמותו בתוך האיש המת". עד 120, והלוואי שהמדינה שהפקירה אותך לא תחייב אותך לגייס תרומות לצורך השיקום. הם חייבים לך, המפקירים הללו.
הרעל שמציף את הרשתות מקבל רוח גבית מנתניהו. איפה האיפוק הנדרש מראש ממשלה, שרק לפני רגע ביקש להגביר אחדות ושותפות גורל בקרבנו
