המפקדה האמריקאית בקריית־גת (CMCC) לפיקוח על יישום הסכם הפסקת האש ברצועת עזה תהיה מעתה אחראית על פיקוח הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה - במקום צה"ל ומתפ"ש. כך דיווח בסוף השבוע “הוושינגטון פוסט" מפי גורם אמריקאי.
הפיכת ארה"ב לאחראית לסוגיית הכנסת הסיוע לעזה, כך נכתב בדיווח, כבר הושלמה. "הישראלים הם חלק מהשיחות, אבל ההחלטות יתקבלו בידי ארה"ב", הבהיר הגורם. כמה גורמים נוספים שמעורים בפרטים אמרו כי המעבר הופך את ישראל לגורם השני בחשיבותו בנוגע לקבלת ההחלטות על אופי וכמות הסיוע שיוכנס לעזתים. עם זאת, כמה גורמים שמכירים את עבודת המפקדה האמריקאית בשבועות הראשונים שלה תיארו אותה כ"כאוטית ולא החלטית".
במפקדה שיושבת בקריית־גת נמצאים נציגים מ־40 מדינות וארגונים שונים. "אחד מהיתרונות של הבאת כל הנציגים הוא שזה מאפשר לך להבדיל בין עיקר לטפל, ולהשיג הבנה של מה צריך בשטח", אמר על המפקדה דובר פיקוד המרכז האמריקאי טים הוקינס.
על אף שתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעזה כוללת הגברה ניכרת של סיוע לרצועה, ארה"ב טרם הסבירה כיצד הדבר ייעשה. כמו כן, האמריקאים לא הבהירו אם יוסרו הגבלות מסוימות שישראל מטילה על הכנסת סיוע, ואם התוכנית שלהם תתקבל על ידי ארגונים וגופים שעוסקים בחלוקתו ברצועה. כמה מאותם ארגונים כבר הביעו התנגדות נחרצת לרעיון החדש, שכן לדבריהם הוא יהיה מעין שחזור לקרן הסיוע ההומניטרית לעזה (GHF) שהושקה מוקדם יותר השנה בידי ארה"ב, ושלטענתם גרמה למות מאות פלסטינים מאש צה"ל.
כמו כן, כך לפי הדיווח של “הפוסט", סוגיית שיקומה של רצועת עזה הפכה גם היא לנקודת מחלוקת. כמה מיועציו הבכירים של ממשל טראמפ דחפו לתוכנית שלפיה "יוקמו במהירות עד 16 'קהילות בטוחות' מאחורי הקווים הישראליים הקיימים בעזה". לפי הדיווח, באזורים אלה יוכלו פלסטינים שעברו סינון להתגורר ולקבל הגנה, מזון וסיוע הומניטרי אחר - ייתכן שבמשך שנים - כשבמקביל חמאס יהיה מפורק מנשקו, ומבלי שיהיה חלק מהשלטון העתידי ברצועה.
לפי גורם ש"מעורה בדרכי החשיבה של הממשל", חתנו ויועצו של טראמפ ג'ארד קושנר, שלצד השליח המיוחד סטיב וויטקוף הביא את עסקת החטופים והפסקת האש לכדי מימוש, "רוצה לראות מידה מסוימת של הצלחה שנעשית כתוצאה מהשליטה של צה"ל בחלק מהרצועה". לדבריו, נוכחות חמאס בשאר שטחי רצועת עזה מהווים מכשול לשיקומה. באשר להתנהלות המפקדה בקריית־גת, בדיווח צוטטו עובדים בה או כאלה שמכירים את התנהלותה שתיארו מצב שבו קבלת ההחלטות מתעכבת לעיתים בשל הצורך של הגורמים להעביר אותן לאישור במטות שלהם, שפרושים כאמור במדינות שונות.
