קשה להאמין, אחרי 60 שנות היעדרות מוחלטת של שליטי סוריה מהבית הלבן, הנשיא אחמד א-שרע ייכנס היום אל הבית הלבן בוושינגטון מהכניסה הראשית. הפעם האחרונה שבה הגיע נשיא סורי למושב חירום של עצרת האו"ם בניו-יורק (לא לוושינגטון), הייתה כשהנשיא נור א-דין אל-אתאסי (מי זוכר?) התייצב בעקבות התבוסה המצרית במלחמת ששת הימים. הנשיא אחריו, חאפז אל-אסד, דחה את ההזמנות הבודדות שקיבל.
היום תיערך הפגישה בבית הלבן. שני הצדדים באו עם רשימה ארוכה של נושאים לדיון: סוריה מבקשת להשתקם דרך החלון האמריקאי. טראמפ הסיר את כל הסנקציות הכלכליות על א-שרע וביטל את הפרסים שהציעה ארה"ב בתמורה לראשו.
הנשיא א-שרע נושא על כתפיו שתי דבשות: הדבשת הקטנה, הישראלית, מעקצצת בלי הפסקה. שיחות גלויות פחות או יותר מתנהלות בין שר החוץ הסורי אסעד שיבאני לבין מי שהיה עד לאחרונה השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר. כמעט במקביל, מתקיימים סבבי שיחות בין קצינים ואנשי מודיעין וביטחון סורים במקומות מסתור באירופה, מול מקביליהם הישראלים. שני הצדדים לא חושפים זאת.
הדבשת השנייה עמוסה הרבה יותר. מצד אחד, א-שרע חייב לנשיא הטורקי ארדואן, שטיפח את ארגון הטרור "הייאת אל-שאם" שכבש את דמשק והבריח את הנשיא אסד. בטורקיה אנשיו של א-שרע התאמנו, בטורקיה הם קיבלו נשק. ארדואן, שבונה גוש מדינות עוינות לישראל, רוצה לקטוף את הפירות.
נגד 37 בכירים ישראלים יצאה פקודת מעצר, בראשם בנימין נתניהו. החשבון של ארדואן עם נתניהו נפתח מחדש, בפעם המי-יודע-כמה, בהפצצת בית החולים הטורקי-פלסטיני בעזה; נמשך בהשתלטות צה"ל על מסע הספינות שנעצר לפני היעד הסופי בעזה; ומתמקד עכשיו, לפי גרסת הטורקים, ב"נסיונות החיזור אחרי הנשיא הסורי". ארדואן פוחד מהחיזור הישראלי אחרי סוריה.
כל החומרים מונחים על שולחנו של הנשיא טראמפ. איש המפתח הוא השגריר בטורקיה והמתווך האמריקאי מול ישראל וסוריה, טום בארק. הוא זה שיבחש וידווח לוושינגטון.
א-שרע מגיע לבית הלבן "בלב פתוח", מוכן לקלוט כל סיוע כלכלי וכספי אמריקאי. השאלה המרתקת שעדיין לא מצליחה לקבל תשובה חד-משמעית: האם נשיא סוריה עבר שינוי אמיתי ומהפך מלא, או שעדיין מדובר בדמות שעלולה להתהפך בבת אחת. ישראל מאמצת את הדבר (המהפכני) והיפוכו (המסוכן). גם אנשי הנשיא טראמפ דורכים, מול סוריה, בשני שבילים מקבילים.
