ב-2 באוגוסט 2014 התייצבה משפחת גולדין מחוץ לביתה בכפר-סבא, להצהרה ראשונה לתקשורת זמן קצר לאחר שקיבלו את ההודעה הרשמית כי יום קודם לכן נפל בנם סגן הדר גולדין בקרב ברפיח - ונחטף למנהרה. הם קראו אז לא לעזוב את הרצועה בלי להחזיר את הדר, אך מאז חלפו יותר מ-11 שנים של מאבק להשבתו. אמש יצאו ההורים שמחה ולאה שוב לאותו המקום, הפעם להצהרה שלה חיכו: הדר בבית.
בשעות הצהריים, דרך הצלב האדום, הועבר הארון לצה"ל. במעמד הצבאי המרגש השתתפו בין היתר סגן מפקד הפלס"ר דאז, איתן פונד, שהוביל את המרדף אחרי החוטפים של הדר, ומח"ט גבעתי דאז עופר וינטר. שעות ספורות לאחר מכן אישר משרד ראש הממשלה כי המכון לרפואה משפטית זיהה שמדובר בגולדין, בהתאם לטענת חמאס שלשום כי איתר את החלל החטוף. לאחר הזיהוי הרשמי, כתבה אחותו איילת בהתרגשות בקבוצת הווטסאפ שבה נוהל המאבק להחזרתו: "זהו, הבאנו את הדר הביתה️. בזכותכם!" הלווייתו תתקיים היום.
בהצהרה שנשאו בפתח ביתם אמר שמחה: "הבאנו את סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, הבן שלנו, לוחם, לקבר ישראל. עבדנו על זה, הבאנו אותו משום שהלוחמים לחמו להביא לוחמים משדה הקרב, וגם אזרחים. צה"ל הביא את הדר לקבר ישראל בחזרה לארצו, לא אף אחד אחר, צה"ל".
האב הוסיף כי "אנחנו לוקחים את הערכים האלה של צה"ל שבשמם אנחנו הולכים 11 שנה, כי זה מה שהדר הוריש לנו. ערכים שאומרים שלא מפקירים חיילים בשדה הקרב. לא מתפשרים על ערכים כדי להשיג אינטרסים, ונלחמים על לוחמים. זו לא בושה להילחם על לוחמים, ומה שהמלחמה האחרונה הוכיחה זה שאם נלחמים על לוחמים, מצליחים. ואם לא מביאים את הלוחמים ואת האזרחים בחזרה, נכשלים. הניצחון הוא השבת החטופים והשבת הלוחמים לארץ ישראל, זה מה שעשינו, והערך הזה הוא הערך הבסיסי שממנו נתחיל לשקם".
גם לאה נשאה דברים. "לפני 11 שנים ושלושה חודשים עמדנו פה בחודש אוגוסט, אחרי שחטפו לנו את הדר, וצעקנו שאסור לעזוב את עזה בלי להשיב את הדר. והיה לנו מובן מאליו שמדינת ישראל לא תשאיר חיילים מאחור", אמרה, "לקח לנו 11 שנים להחזיר אותו בעזרת צה"ל וכוחות הביטחון, ושאף אחד לא יתבלבל. הצטרכנו, אני ושמחה והמשפחה שלנו, ללכת בכל העולם, לעשות את הבלתי אפשרי רק בשביל להבין שיש לנו ערכים משותפים, לכולם, ללא הבדל גזע, מין ודת".
לסיום היא קראה: "אסור לנו לוותר על מי שאנחנו. ננצח בעזרת הערכים, אני מקווה שהדר ימשיך להיות הסמל. כמו שהוא אמר, 'יש לך בחיים שתי אפשרויות, להתעסק עם עצמך או לעשות דברים גדולים'. אני לא חושבת שעשינו דברים גדולים, רק נלחמנו על הילד שלנו ועל כל חיילי צה"ל. שנים אמרתי 'אני לא נלחמת רק על הדר, אני נלחמת על החטוף הבא'. חשבתי על חיילים, מי חשב על אזרחים. ואם 7 באוקטובר לא הפך לאזעקה לכל אחד בישראל, הגיע הזמן שתסתכלו עלינו ונסביר לכם: זה חשוב וחובה להילחם על הילדים שלנו. בלעדיהם אין לנו המשך וקיום".
