מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממשיך בפרסום דוחות על מלחמת חרבות ברזל, ואתמול אחר הצהריים הוא פרסם אחד מהם שכותרתו היא "היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל".
המבקר מצביע על כשל רב-שנים שבמסגרתו הדרג המדיני לא מימש את אחריותו לוודא שמדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. הוא מציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיזם גיבוש של תפיסת ביטחון לאומי בשנים 2017 ו-2018 ופעל להטמעתה, לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישורה ולקבלת החלטה מחייבת, וכתוצאה מכך "לא מימש את אחריותו בנושא".
פרט לביקורת על נתניהו, הוא ציין שגם ראשי המל"ל שכיהנו בתפקיד החל מ-2008, השנה שבה נחקק חוק המל"ל, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ו"בכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה".
נכון להיום, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב. במשך השנים השתרשה תפיסתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית. היא מוכרת כדוקטרינת "משולש הביטחון": הרתעה למניעת מלחמה; התרעה מודיעינית מספקת לפני מלחמה; והכרעה מהירה במתקפה מוחצת לשם סיום מהיר של המלחמה.
בשנים 2017 ו-2018 גיבש נתניהו מסמך בנושא "תפיסת הביטחון הלאומי 2030". הוא שיקף את האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב.
ביסוד התפיסה של נתניהו ארבע עוצמות יסוד שעליהן מושתתת עוצמתה של מדינת ישראל : (א) העוצמה הצבאית - הרתעה, התרעה מוקדמת ויכולות הגנה והתקפה; (ב) העוצמה הכלכלית - חיזוק המגזר הפרטי, הסרת חסמים על הסחר וחיזוק קשרים כלכליים בין-לאומיים; (ג) העוצמה המדינית - בריתות חזקות וחופש פעולה לצה"ל; (ד) העוצמה החברתית - הון אנושי וכוח העמידה של הציבור הישראלי.
באוגוסט 2018 הציג נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני את "תפיסת הביטחון הלאומי 2030" ואת המשתמע מכך מבחינה תקציבית. ואולם היא לא עלתה במועד זה או במועד מאוחר יותר לאישור של הקבינט ולא קיבלה תוקף רשמי ומחייב.
בתגובתו על ממצאי הביקורת מסר משרד ראש הממשלה כי תפיסת הביטחון שהציג נתניהו ב-2018 אכן לא אושרה רשמית במסגרת החלטה, כשם שמאז קום המדינה לא התקבלה החלטה רשמית בנושא, וכי אין חוק המחייב את ראש הממשלה לגבש תפיסה ולאשרה בקבינט או בממשלה. עוד הוא מסר כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל, ויש בה באופן אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות.
בנוסף לכך מסר משרד ראש הממשלה כי הטענה שלפיה ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון רשמית וסדורה היא שגויה, משום שנתניהו גיבש כזאת והציג אותה לקבינט ולגורמים ביטחוניים נוספים בשנים 2019 עד 2021.
אך למרות זאת, מבקר המדינה רואה חשיבות רבה בתפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים. אנגלמן כתב כי בהיעדרה, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע עליו בקרה ופיקוח - לוקה בחסר עד לא קיימת.
המבקר הוסיף שצה"ל, המוסד ושב"כ הביעו דעתם בפני הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית שתתעדכן מפעם לפעם, וכי היא תחייב את כלל הדרגים לפעול באופן שיטתי כדי להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, תשמש מצפן לעשייה ביטחונית, ולפיה ייקבעו האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן תוכניות בניין הכוח.
עוד הם סבורים כי נדרש שתפיסת הביטחון תגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים, תייצר הזדמנות לבחון קונספציות קיימות ביחס להנחות העבודה בנוגע לכל אחת מהזירות, תאפשר לבצע תיאום בין גופי הביטחון, תשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת ותאפשר דיון ציבורי ושקיפות.
