מגפת דֶּבֶר איומה פורצת בעיר אוראן שבאלג'יריה, כשמאות חולדות עולות מבטן האדמה וגוססות למוות. ד"ר רייה מזהה את האירוע, מתריע מפניו, אבל לא עוזר לו: המגפה כובשת את העיר, מצב חירום מוכרז, כמויות המתים בלתי ניתנות לקבורה מסודרת, והיחיד שעושה חיים הוא הפושע קוטאר, שהמגפה מעניקה לו חנינה זמנית.
הסוף לא משהו: רייה מאבד במגפה את אשתו ואת טארו, חברו למאבק, לא לפני שילד קטן שעליו הם מנסים חיסון, מת מול עיניהם.
רק כשהמגפה נחלשת לבסוף על דעת עצמה, מתברר שרייה הוא שסיפר לנו את כל הסיפור, והוא עשה זאת כדי ללמדנו שיש בבני האדם יותר טוב מרע, וגם כדי שכולנו ניזכר בקורונה ובפייזר ונגיד לעצמנו שוב: מה כל זה היה לעזאזל?
* "הדֶּבֶר" מאת אלבר קאמי פורסם ב-1947. כעבור עשר שנים זכה הסופר בפרס נובל לספרות
