סימני השאלה על פירוז הרצועה מתרבים. הרי כבר קרוב לשני עשורים, עוד לפני טבח 7 באוקטובר, שחמאס דוחה כל הצעה לפירוז. אז עכשיו הוא יגיד כן? הזרוע הצבאית שלו חטפה מכה קשה. היא גרמה להרס הרצועה. אבל מי שמעריך שמנהיגיו למדו את הלקח ‑ חי באשליות.
חמאס שולט עכשיו על 50 אחוז מהרצועה ומרגיש על הסוס משום שבזירה האזורית קרה דבר נוסף. טורקיה וקטאר, שתי מדינות הציר של האחים המוסלמים, שידרגו את מעמדן. ארה"ב סומכת עליהן יותר מאשר על ישראל. ובעיקר, מערך האינטרסים האסטרטגיים של ממשל טראמפ נוטה לטובתן. ישראל, מצרים וסעודיה הרבה פחות מרוצות. הרי ברוב מדינות ערב האחים המוסלמים הוצאו אל מחוץ לחוק. אבל טראמפ, המושל העליון, שולט בישראל. באותו זמן, כלכלת ארה"ב מגלה סימנים מטרידים, כך שהתלות בהשקעות האדירות שהבטיחה קטאר עולה דרגה. כן, גם ההשקעות מסעודיה חשובות, אבל בינתיים מדובר בהסכמים שלא זכו למימוש. מכירת מטוסי F-35 למדינות האזור הופכת לצורך כלכלי, גם במחיר של פגיעה ביתרון האיכותי של ישראל.
1 צפייה בגלריה
(ארדואן וטראמפ. מערך האינטרסים האסטרטגיים של ארה"ב נוטה לטובת טורקיה וקטאר | צילום: AP Photo/Evan Vucci)
כדאי להזכיר: החוק האמריקאי שעבר ב-2012 קובע שעל ארה"ב "לשמר את יתרונה הצבאי האיכותי" של ישראל. הנשיא אז היה ברק אובמה. שתי המפלגות תמכו בחוק. האשימו את אובמה ביחס אוהד לאחים המוסלמים, אבל נדמה שמי ששידרג את מעמדם יותר מכל מנהיג מערבי אחר הוא טראמפ. טורקיה לא תלויה בארה"ב, גם לא קטאר, כך שכדי להגיע להסכם הפסקת האש ושחרור החטופים היה צורך ללחוץ בעיקר על ישראל. זה בדיוק מה שטראמפ עשה. בכיכר החטופים דרשו: קודם כל שחרור החטופים, בלי אשליות על "ניצחון מוחלט". טראמפ כפה על נתניהו את מה שדרשו בכיכר.
אבל המחיר כבד. מאוד. משום שטורקיה היא איראן החדשה. לא גרעינית, אבל כמו איראן, חתרנית ואידיאולוגית. שני הכנסים הראשונים שיצרו את הרשת הגלובלית של האחים המוסלמים נערכו בשנת 2006 באיסטנבול שבטורקיה. קשת המשתתפים השתרעה מנציגי חמאס, דרך השייח' יוסוף אל-קרדאווי, המנהיג הרוחני של האחים, שקרא למוסלמים להשלים את מלאכתו של היטלר, ועד טארק רמדאן, התיאולוג השווייצרי שהפך לחביב השמאל הצרפתי. רמדאן מסמל, כנראה יותר מכל אדם אחר, את הקואליציה הירוקה-אדומה, של איסלאמיסטים ורדיקלים משמאל, שהלכה והתחזקה. ואם למישהו היו אשליות, אז החל מ-7 באוקטובר הפגינה הקואליציה את עוצמתה האדירה. זוהרן ממדאני הוא עוד תוצר שלה.
טורקיה ממשיכה לדהור. היא מעורבת ובוחשת בלוב, בסודן, בסומליה, בסוריה, וגם שולטת על צפון קפריסין מאז 1974. וכל זה קורה באדישות, או בגיבוי, של טראמפ. כך שאנחנו בבעיה. ומי שסירב באופן עקבי לכל דיון ב"יום שאחרי", מי שבמקום לחזק את הציר האיסלאמי המתון גרם לחיזוק הציר האיסלאמיסטי, הוא ככל הנראה האסטרטג הכושל ביותר בתולדות ישראל. העיקר שהנציב העליון מבקש חנינה עבור בן חסותו. כל השאר, לפי התוצאות, הרבה פחות חשוב.
מכונת הרעל בצרפת
השבוע ביקרה בישראל ד"ר פלורנס ברגו-בלקלר, חוקרת בכירה ב-CNRS (המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי). לפני שנתיים היא פירסמה את הספר Le Frérisme et ses reseaux: l’enquête (מחקר על רשתות האחים המוסלמים), שחושף את חדירתם אל תוככי האקדמיה, מערכות החינוך וממסדים אחרים באירופה. באופן מפתיע משהו, הספר זכה לביקורות הוגנות. הרי מדובר במחקר עובדתי, לא בעמדה פוליטית. את ההקדמה לספר כתב ז'יל קפל, שנחשב למומחה החשוב ביותר בצרפת לאיסלאם ולג'יהאד. קשה קצת להאשים אותו באיסלאמופוביה.
מי שסירב באופן עקבי לכל דיון ב"יום שאחרי", מי שבמקום לחזק את הציר האיסלאמי המתון גרם לחיזוק הציר האיסלאמיסטי, הוא ככל הנראה האסטרטג הכושל ביותר בתולדות ישראל
אבל אז מכונת הרעל באקדמיה נכנסה לפעולה. שבועות בודדים לאחר יציאת הספר לאור פורסמה ביקורת קטלנית של שניים, פרנסואה בורגט וסוהיל צ'יצ'ה, במגזין Mediapart המזוהה עם השמאל. הם האשימו את ברגו-בלקלר לא רק באיסלאמופוביה, אלא השוו את המחקר שלה למחקר של אנתרופולוג צרפתי שתיאוריות הגזע שלו השפיעו על אידיאולוגים נאצים שהכשירו את הקרקע להשמדת יהודי אירופה. מאז פרסום אותה ביקורת, נזקקת ברגו-בלקלר לשמירה צמודה.
בורגט, אחד מכותבי מאמר ההשמצה, הוא ראש המרכז ללימודים ערביים בפריז (CAREP). עד כמה אפשר לסמוך על המרכז הזה? ובכן, מתברר שהוא זוכה למימון מקטאר, באמצעות אותה קרן שמממנת אין-ספור גופים אקדמיים בארה"ב. המכון לחקר האנטישמיות (ISGAP) כבר פירסם מחקר שמצביע על כך שבמוסדות אקדמיים שזוכים למימון קטארי יש עלייה של 300 אחוז באירועים אנטישמיים. זה הרקע להבדל בין אוניברסיטאות היוקרה (Ivy League), שזוכות לרוב המימון, לבין מוסדות אחרים. זה לא קורה רק בארה"ב. והסרטן המתפשט הזה, שברגו-בלקלר העזה להצביע עליו, מאיים על העולם החופשי.
בישראל היא הופיעה גם באוניברסיטת תל-אביב. בצרפת, היא אמרה לי, זה בלתי אפשרי בגלל חרם כמעט מלא באקדמיה. אבל היא לא מוחרמת בכלל הציבור. היא מרגישה שהצרפתים תומכים בה. הבעיה היא באליטה האקדמית. וזה מעניין: הזירה שהוקמה כדי לקיים את הדיון הענייני, שטוענת לזכויות יתר בתחום חופש הביטוי, היא זו שנשלטת יותר ויותר על ידי הקואליציה הירוקה-אדומה. אלה לא רק הטורקים שרוצים דריסת רגל בעזה. זה הרבה יותר רחב ומסוכן. מעניין מה עוד צריך לקרות כדי שהעולם החופשי יתעורר.
חי בסרטון
סגן הצנזור לעניינים אסטרטגיים רון קרניאלי אמר בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שלדעתו הדלפת סרטון שדה תימן "לא פגעה בביטחון המדינה". החקירה עצמה, אכתוב שוב, הייתה מוצדקת, מרגע שנודע על חשד לעבירות חמורות. אבל עם כל הכבוד לקרניאלי, צריך לשאול: מי שמך? משום שהעניין נבדק על ידי משרד התפוצות, שפירסם דוח מעקב על השפעות הסרטון. ובכן, לפי הדוח, "הביטוי Sde Teiman concentration camp הופיע יותר מ-368.1 אלף פעמים בפלטפורמה X (טוויטר לשעבר) וזכה ליותר מ-129.8 מיליון צפיות".
במקום שהחקירה תשמש כהוכחה לכך שישראל חוקרת כשצריך לחקור, ההדלפה גרמה לכך ששונאי ישראל קפצו על הסרטון כדי לנהל קמפיין נגדה. נתניהו, כמו נתניהו, הגזים כשדיבר על "אולי הפיגוע ההסברתי הקשה ביותר מאז הקמת המדינה". אבל הנתונים מוכיחים: זה היה פיגוע קשה.
הפיגוע האמיתי
החוליגנים ביהודה ושומרון ממשיכים לבצע פשעים. זה פיגוע אמיתי. מוסרי והסברתי. השבוע, בשידורי קשת, הופיע פנחס ולרשטיין, לשעבר ראש מועצת יש"ע, וכינה אותם בשמם האמיתי: פושעים. הבעיה היא שאף אחד מחברי מפלגות הימין לא פתח את הפה נגדם. חה"כ ניסים ואטורי, למשל, אמר שכהנא "צדק בהרבה מקומות שעם ישראל טעה - והליכוד טעה שהדיר אותו". זה הליכוד החדש. כהנא, אפשר להניח, הרבה יותר פופולרי שם ממנחם בגין. על ז'בוטינסקי אין מה לדבר.¿
