עובדה ראשונה: יורש העצר הסעודי הנסיך בן סלמאן, מתכוון בעוד יומיים, בביקורו בבית הלבן, לבקש לרכוש מטוסי 35-F. סעודיה מעוניינת ב-48 מטוסי חמקן "מכל דגם", כשהמחיר ההתחלתי עומד על 102 מיליון דולר למטוס התקפי. לסעודיה, לא לשכוח, אין בעיות תקציב.
עובדה שנייה: ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שקיבלה את החמקנים האמריקאיים, בגרסה מתקדמת עוד יותר, שעלותם 120 מיליון דולר למטוס. עובדה שלישית: ארה"ב תיכננה לעצור את ייצור החמקנים החדישים בגלל עלותם הגבוהה. אלא שהצלחת פעילות חיל האוויר עם ה-35-F המשופר באיראן ובמתקפות על תימן, החזירה את האינטרס או הדחף האמריקאי לשפר, למכור, ולחזות בתוצאות. עובדה רביעית: גם טורקיה מבקשת לרכוש וארה"ב מתחמקת.
עובדה חמישית: ארה"ב חוששת מריגול סיני אחרי המטוסים שיימכרו לסעודיה, בגלל הסכמי שיתוף פעולה חדשים בין סין לסעודיה. והעובדה האחרונה: הנשיא טראמפ ינסה ללחוץ על יורש העצר להסכים, בתמורה להידוק הקשרים הביטחוניים, להצטרף להסכמי אברהם (סיכוי קלוש) או להרחיב את טווח שיתופי הפעולה עם ישראל, מכל סוג, ולחשוף אותם.
אין ויכוח שוושינגטון וריאד מעוניינות להדק את הקשרים העסקיים ביניהן. זאת בדיוק ההזדמנות של טראמפ לחבר בין עסקת מכירת החמקנים לבין הכרזה סעודית על הידוק יחסים עם ישראל בהסכם נפרד. כאן נמצא לב הפלונטר: יורש העצר הסעודי חוזר ומבהיר בכלי תקשורת מערביים וערביים כי לא יזוז לכיוונה של ישראל כל עוד נתניהו לא יאותת על הליכה לכיוון הפלסטיני. זה לא אומר שבן סלמאן אוהד את חמאס, אבל הוא מחויב לתושבי עזה. זה גם לא מצביע על חיבור הדוק לאבו-מאזן (שציין אתמול, לא להאמין, 90 שנה להולדתו), אלא שבן סלמאן דבוק עכשיו חזק לבעיה הפלסטינית. הוא רוצה פתרון. גם הנשיא טראמפ רוצה. כל עוד ישראל מקפיאה את מגעיה עם רמאללה, בן סלמאן לא יתקדם.
ביום שלישי השבוע, בארוחת צהריים מצומצמת בבית הלבן, למחרת במפגש במרכז קנדי או בארוחת ערב מפוארת, שוב בבית הלבן, יורש העצר הסעודי יעלה גם את עניין הגרעין שהוא מבקש להקים "למטרות שלום", לפי התחייבותו. סביר להניח שיציע פיקוח אמריקאי. סביר להניח שיועצי טראמפ יפגינו חשדנות.
כמובן, אסור לשכוח לרגע את ההתעניינות של איראן בעסקה. מטוסי החמקן האמריקאיים עתידים לחזק את כוחה האווירי של סעודיה, שהאויב העיקרי שלה היה ונשאר - למרות חילופי השגרירים בין ריאד לטהרן - הרפובליקה האיסלאמית. החשדנות לא מרפה בשני הכיוונים.
מותר בהחלט להאמין שהכל סוכם מראש לקראת הביקור. זאת הפעם הראשונה, מאז רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י ב-2018, שהיורש מריאד (מס' 2 בסעודיה, לא שליט המדינה) מוזמן אל הבית הלבן. אז, בכהונתו הראשונה של טראמפ, יועציו הבכירים הצביעו על טביעות אצבעותיהם של קציני המנגנונים הסעודיים ברצח המזעזע, ועל מעורבותו הישירה של יורש העצר (שהכחיש, לא בפה מלא) בחיסול העיתונאי שהיה בן בריתו, ועבר לצד השני.
טראמפ צפוי לגייס את כישורי האירוח התיאטרליים שלו כדי להעניק ליורש העצר תחושה טובה וירעיף עליו מחמאות. אולי ישלוף מתנה, כמו שהביך בשבוע שעבר את נשיא סוריה עם הבושם, או שישאל גם את בן סלמאן לכמה נשים הוא נשוי, "כי ככה זה אצלם". מה שבאמת חשוב, זה שיצליח למוסס את התנגדותו של בן סלמאן לשיתופי פעולה גלויים יותר מול ישראל. השאלה אם הוא מתכוון להזכיר את החשבונות (הרעים) עם נתניהו, ויתחייב "להתקדם" רק כשייבחר אצלנו ראש ממשלה אחר.
יורש העצר הסעודי דבוק עכשיו חזק לבעיה הפלסטינית. הוא רוצה פתרון. גם טראמפ רוצה. כל עוד ישראל מקפיאה את מגעיה עם רמאללה, בן סלמאן לא יתקדם