מאחורי רפורמת החלב שיזם משרד האוצר יש כנראה כוונות טובות, הוזלת מחירים והקטנת התלות ביצרנים מקומיים, אולם פוטנציאל הנזק שלה גדול מהסיכוי שהצרכן הישראלי ירוויח ממנה.
כמו ברוב ארצות האיחוד האירופי, ייצור החלב בישראל מתבצע על פי מכסות: כמות המחולקת מראש לכל רפת על ידי מועצת החלב בהתאם לצריכת החלב הכוללת במדינה – 1.5 מיליארד ליטר. המחיר המשולם לרפתנים (מחיר המטרה) עבור ליטר חלב נקבע על ידי הממשלה על פי נוסחה המשכללת את עלויות הייצור בתוספת אחוז רווח שנקבע מראש. גם מחיר מוצרי החלב הבסיסיים (המוצרים המפוקחים) מוכתב על ידי הממשלה.
לטענת האוצר, עלויות הייצור של הרפתות גבוהות מהנדרש משום שהן כוללות גם רפתות משפחתיות קטנות, שהוצאותיהן גבוהות. מדובר ברפתות שנמצאות בעיקר במושבים שפרוסים על גבולות ישראל והן אחראיות ל-48% מכלל תפוקת החלב. האוצר מעוניין לסגור את רובן, ובמקביל להגדיל את המכסה של הרפתות הגדולות למיליארד ליטר חלב, כשני שלישים מנתח השוק הכולל – אך תוך שהוא מפחית ב-15% את המחיר שהן מקבלות על כל ליטר, מה שיפגע ברווחיותן. וכל כמות שהן ייצרו מעבר למיליארד הליטר – מחירה יהיה נתון למו"מ פתוח מול המחלבות.
במקביל, באוצר מתכננים לבטל את המכס על מוצרי החלב. אלא שהדבר לא רלוונטי בנוגע לחלב טרי, משום שלא כדאי לייבא אותו עקב חיי המדף הקצרים שלו. לגבי גבינות צהובות – הן כבר מיובאות כיום במסגרת מכסות וחלקן אכן זולות יותר. אולם ברפורמה אין סעיף המבטיח כי ההוזלה במחיר החלב הגולמי תגולגל לצרכן על ידי רשתות השיווק, וגם לא מנגנון שמחייב את המחלבות לייצר מוצרים מפוקחים שפחות כדאים להם כלכלית – והמחסור בהם היה אחד הטריגרים לרפורמה.
בנוסף יש לזכור כי רפורמות קודמות בנושא יבוא מוצרי חלב נכשלו. פתיחת היבוא לחמאה לא גרמה לכך שמחירה הוזל, אלא דווקא זינק. גם ביטול המכס על החלב שיזם שר האוצר לקראת חגי תשרי האחרונים, כדי למנוע מחסור בחלב מפוקח, כשל. היבואנים לא נענו ליוזמה בגלל אי-כדאיות כלכלית.
הרפתנים טוענים כי הרפורמה תפגע בביטחון המזון של ישראל וברציפות אספקת החלב ותגדיל את התלות ביבוא. לדבריהם, חיסול הרפתות המשפחתיות לא רק יגדיל את האבטלה, אלא יפגע באבטחת גבולות המדינה.
לסיכום: בעוד שמשרד החקלאות הציע לתקן בעיות במצב הקיים על ידי שינויים, משרד האוצר יזם מהפכה שעלולה לשפוך את הפרה עם החלב.
