מועצת הביטחון של האו"ם צפויה לדון מחר בשעה 22:00 (שעון ישראל) בהצעה האמריקאית להקמת כוח הייצוב הבינלאומי בעזה, כאשר וושינגטון ניצבת בפני קשיים דיפלומטיים להעביר אותה, וטענות שלפיהן הפלסטינים מנסים לחבל בהעברת ההחלטה - למרות שהיא כוללת "נתיב להקמת מדינה פלסטינית". בישראל הולכים עם האמריקאים, אבל גם מקווים שהפלסטינים יכשילו את התוכנית.
"הטיוטה האמריקאית במועצת הביטחון מחלישה את המעמד של הפלסטינים וקובעת תנאים מחמירים מאוד ליצירת מסדרון שיכול אולי להוביל להקמת מדינה פלסטינית", אומר גורם ישראלי, "זה מרחיק אותם מאוד ממה שיש להם כבר היום, ולכן הם לא מרוצים מזה בכלל. הם נדרשים לשינויים כל כך מחמירים וקיצוניים, שהסיכוי שהם יצליחו לערוך אותם הוא אפסי. הם צריכים להפוך להיות שוודיה בערך כדי לקבל מדינה".
הגורם התייחס גם לזהות הכוחות שצפויים לקחת חלק בכוח הייצוב הבינלאומי, כאשר לפי הדיווחים אינדונזיה ואזרבייג'ן סומנו כמובילות. הוא טען שישראל לא איבדה את זכות הווטו לגבי זהות המדינות שישולבו בכוח, והוסיף: "לישראל יש 'אינפוט' מאוד משמעותי ביחס לזה, והיא עובדת בתיאום מלא עם האמריקאים. גם כאן יש קביעות ברורות במסגרת 20 הסעיפים של תוכנית טראמפ לעזה".
המדינות שתומכות
ב"הניו יורק טיימס" דווח כי סטיב וויטקוף, השליח המיוחד למזרח התיכון, ייפגש עם חליל אל-חיה, מנהיג חמאס בעזה. "הטענה שחמאס נשאר שחקן מפתח ולא הולך לשום מקום לא נכונה", אמר הגורם, "הגורל של חמאס ידוע וקבוע במתווה. חמאס כארגון לא יהיה חלק מהנהגת עזה ב'יום שאחרי'".
מנגד, יש בירושלים מי שרואים במהלך האמריקאי באו"ם הוכחה לכך שישראל הפכה למדינת חסות של ארה"ב, ושהיא נכנסת ל"קוראלס" של מדינה פלסטינית, כלומר נתיב חד-כיווני שאין ממנו דרך חזרה. ביום שישי פירסמה ארה"ב הודעה שמביעה תמיכה מלאה בטיוטה שלה, כשעליה היו חתומות שמונה מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות: קטאר, מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה, אינדונזיה, פקיסטן, ירדן וטורקיה. העובדה הזו עשויה להצביע לאן מועדות פניה של וושינגטון.
בהודעה נכתב כי "תהליך זה מציע נתיב להגדרה עצמית ומדינה פלסטינית. אנו מדגישים כי זהו מאמץ כן, והתוכנית מספקת נתיב בר-קיימא לשלום ויציבות, לא רק בין הישראלים לפלסטינים, אלא עבור האזור כולו. אנו מצפים לאימוץ מהיר של החלטה זו".
הניסוח שפורסם מתקשר גם לביקורו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בוושינגטון ולפגישתו עם טראמפ, על רקע האפשרות שסעודיה תצטרף להסכמי אברהם - ושארה"ב תמכור לריאד מטוסי קרב מסוג 35-F. טראמפ הבהיר שינסה לשכנע את בן סלמאן להצטרף להסכמים, אך הסעודים מתעקשים על נוסחה כזו או אחרת לקיומה של מדינה פלסטינית כדי שאכן יצטרפו. במערכת הפוליטית היו אף שתהו מאחורי הקלעים אם אולי זו הסיבה האמיתית לפרישה של השר רון דרמר, מאחר שהמדינה הפלסטינית חוזרת לקדמת הבמה.
בטיוטת ההחלטה האמריקאית ישנם סעיפים נוספים שעלולים להוות בעיה לישראל, ואחד מהם הוא שאין וטו של ישראל על זהות הכוחות בעזה. עוד נכתב שם כי הרכב כוח הייצוב ייקבע בהתייעצות קרובה עם ישראל, אך לא בהסכמה או אי-הסכמה של ישראל. הניסוח הזה מעלה את האפשרות שקטאר או טורקיה אכן ייקחו חלק ב-ISF, על אף ההתנגדות בישראל. כך או כך, אם המהלך אכן ייצא לפועל, תהיה זו הפעם ראשונה מאז הסכם אוסלו שישראל מעבירה אחריות ביטחונית לגורמים חיצוניים.
השתיקה בישראל
בעבר, הצעת החלטה מהסוג שארה"ב הניחה על השולחן הייתה עלולה לזעזע את הממשלה ולטלטל אותה, אבל כעת שתיקה: לא שומעים מילה מהשרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. שני השרים לא פורשים מהממשלה, ואפילו לא מאיימים בכך. ייתכן שראש הממשלה בנימין נתניהו הרגיע אותם והבהיר שאין סיכוי של ממש שהפלסטינים יעמדו בתנאים שנקבעו להם, אך הוא לא יוכל לחמוק מזה שתהיה החלטה של מועצת הביטחון בעד מדינה פלסטינית.
לכך מתווספת אותה פגישה מתוכננת של וויטקוף ואל-חיה, בהמשך לפגישת הניחומים ביניהם במצרים שהולידה את הסכמת חמאס לתוכנית של טראמפ. מה שבטוח הוא שממשל טראמפ ממשיך לשמור על ערוץ תקשורת ישיר עם חמאס, והדבר מעלה חששות כבדים שארגון הטרור ממשיך לשחק תפקיד בולט ברצועת עזה, וכרגע נראה שהוא לא הולך לשום מקום. לפי הדיווח ב"הניו יורק טיימס", השליח ובכיר חמאס ידונו בהפסקת האש ברצועה, אבל איש בישראל לא משלה את עצמו שהארגון יתפרק מנשקו.
יותר מחודש מאז ההכרזה על הפסקת האש, ולמרות שחמאס הפר את ההתחייבות שסיפק בהסכם, ברצועת עזה עדיין נותרו שלושה חטופים חללים: דרור אור, רן גואילי וסונטיסק רינטאלק. חרף זאת, נראה כי יישום השלב השני כבר בפתח, והמשמעות היא שישראל נמצאת ערב פתיחת מעבר רפיח, שאותו עיכבה עד כה בגלל אי-החזרת החללים.
השלבים הבאים
בינתיים, המפקדה האמריקאית בקריית-גת מחממת מנועים עם ההתקרבות למעבר לשלב השני. האמריקאים מנהלים את העניינים, יחד עם צה"ל, והם הקימו חמישה צוותי עבודה ועוד כמה צוותים אינטגרטיביים שפועלים לפי נושאים: ביטחוני, הומניטרי, מודיעיני, תשתיות והקמת כוח הייצוב (ISF).
החלטה של מועצת הביטחון תתניע למעשה כמה מהשלבים הבאים בתוכנית, ובהם סיכום הסמכויות של כוח הייצוב, הכפיפויות שלו ועוד. בצה"ל נערכים גם לשלבים הבאים: הכשרת כוח הייצוב, היכן יתמקם, ואיך יתארגן בשטח, כשאחרי ההחלטה באו"ם, האמריקאים אמורים לסגור למעשה את זהות המדינות שישתתפו בכוח, ולהתחיל את תהליך ההכשרה בשיתוף עם ישראל. בוושינגטון מתכננים תהליך הכשרה בכמה מקומות, כנראה במדינות שכנות ולא בישראל.
אחרי ההכשרה, הכוחות ימוקמו בשטח לפי סדר עדיפויות. יש תוכנית קונקרטית שמתחילה בהצבת הכוחות בחלק הדרומי של הרצועה, ברפיח, ומשם הם יתפסו שטחים נוספים עם הזמן. מדובר בתהליך ארוך שלא ייקח ימים ואף לא שבועות. גם התהליך הטכני של הכנת המקום, פינוי ההריסות ונפלי פצצות וארגון המרחב כדי להכניס אליו בהמשך אוכלוסייה וכוחות בינלאומיים – הוא תהליך ארוך ומורכב.
ההערכה היא שהכוחות הראשונים יגיעו רק בעוד כמה שבועות, ואז יחלו בהכשרה, כשישנן עדיין סוגיות משפטיות של הגדרת הסמכויות של הכוח ונוהלי הפתיחה באש. השליטה הצה"לית בשטח שעד הקו הצהוב - שהוא מרחב שלם - תימשך עד לשלב שבו יושלמו כל התנאים המבצעיים להבטיח שחמאס לא משתלט עליו מחדש. המטרה היא שישראל תחזיק בשטח עד שתוכל לדעת שהצליחה להשמיד את כלל התשתיות, וליצור מצב שחמאס לא משתלט על שטחים שנוקו מכוחותיו.
