המאבק הפנים-חרדי סביב "חוק ביסמוט" הגיע לנקודת רתיחה במוצאי השבת, כשהשר לשעבר, ח"כ יואב בן צור מש"ס, הותקף בידי צעירים שמתנגדים לחוק - אף שברור מקריאה בהצעה שמדובר בנוסח שלא יביא לשינוי של ממש בהרחבת מעגלי הגיוס.
חברי הכנסת החרדים מסבירים לרבנים שחוק הפטור מגיוס בגרסתו החדשה יחזיר את התקציבים; יאפשר מתן פטור משירות לצעירים חרדים; ואף הסנקציות שקבועות בו גמישות ואם יוטלו זה רק בהתייעצויות עם ועד הישיבות.
אבל על אף כל החוק "לא עובר חלק" בבתי הרבנים, והפלגים הלוחמניים יותר מתנגדים לו בתוקף, לרבות קמפיין שמפנה אצבע מאשימה באופן ישיר לח"כים החרדים ומאשים אותם ב"רצח נשמות" ו"מסחר בבחורי ישראל".
סאגת חוק הגיוס החלה למעשה עם הקמת המדינה. דוד בן-גוריון, שביקש שהחרדים יהיו חלק מהמדינה, הסכים להקצות 400 פטורים מדי שנה ללומדי תורה שלא יתגייסו, ש"תורתם אמנותם". מאז הפטור הלך והתרחב, החרדים ביקשו שההסדר יכלול עוד ועוד צעירים, והמספר טיפס עד שמנחם בגין החליט לא לתחום מספר מסוים, ובממשלתו נקבע שכל מי שתורתו אמנותו יקבל פטור מגיוס.
ב-1999 קבע בג"ץ שאין אפשרות לפטור כל צעיר חרדי משירות צבאי באופן גורף על ידי שר הביטחון, וכדי להתמודד עם הקביעה הוקמה "ועדת טל" - שהמליצה על חקיקת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמנותם", שאושר בכנסת ב-2002 לתוקף של חמש שנים בלבד.
מאז הוארך תוקף החוק, עד שב-2012 קבע בג"ץ: "הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו במתכונתו הנוכחית הארכה נוספת", והגדיר אותו כ"חקיקה המנציחה את הפערים והפגמים של היעדר השוויון".
הווטו של הפלג הירושלמי
חוק טל קבע למעשה שניתן לתת פטור מוסדר למי שלומד 45 שעות שבועיות בישיבה או בכולל, בתנאי שיגיש תצהיר חתום על ידי עורך דין מדי שנה לצבא שמתקף את היותו לומד בישיבה, ולא יעסוק בעבודה נוספת. רבני המיינסטרים החרדי אימצו את החוק, אך רבים אחרים, ובהם הרב שמואל אוירבך, מנהיג הפלג הירושלמי ומייסדו, התנגדו לו וכתבו כבר בשנת 2000: "אין לעשות כל שינוי, ולבל יעזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה".
מאז הפך נושא הגיוס למשבר פוליטי שנמשך עד היום. חוק מחודש לא נחקק, צעירים חרדים המשיכו לקבל פטור עד להכרעת בג"ץ ביוני 2024, שקבע כי לא ניתן עוד לפטור צעירים חרדים בנימוק של למידה בישיבה.
"חוק ביסמוט" ייתן לחרדים את מבוקשם הזמני - מעמד פטור ללומדים בישיבות; החזרת תקציבים למוסדות לימוד תורה והטבות כספיות לאברכים; וגם מי שיתגייס יזכה לפיקוח רוחני ודתי על תנאי השירות שלו.
ההתנגדות לחוק מגיעה מקבוצות הפלג הירושלמי, שסוחפות אחריהן בחודשים האחרונים קבוצות נוספות ורבנים מהציבור החרדי - שמתנגדים למעשה לכל חוק בנושא. הטענה היא שיש להחזיר פטור גורף לכל מי שמעוניין לא להתגייס, בלי נגיסות, יעדים וסנקציות אפילו על הנייר. לדבריהם, חוק טל היה התפשרות שעשה הציבור החרדי, וכבר מראש התריאו כי אם יסכימו לקבל אותו – יבואו מצד המדינה דרישות לעוד פשרות ובעתיד ייתכן אפילו גיוס בכפייה של מי שלומד בישיבות.
המצב הנוכחי, בהיעדר חוק, ודאי שאינו עדיף לחרדים: בתקופה האחרונה צווים נשלחים באופן גורף גם ללומדי הישיבות הנחשבות ביותר, ואחריהם אפילו צווי מעצר וסנקציות שפוגשות כמעט כל צעיר חרדי בגיל גיוס.
כל זאת הופך מבחינת החרדים את העברת החוק שיסדיר את מעמד רוב הלומדים באופן מיידי, למחייב. מנגד, הפלגים הקיצוניים מצליחים לסחוף צעירים להתנגדות לחוק שיש בו הסכמה, אפילו על הנייר, לאפשרות של גיוס מהשוליים של החברה ופתח לעוד פשרות בעתיד.
הפגנות החרדים בימים האחרונים התמקדו לא רק סביב ח"כ בן צור. כרזות נגד יו"ר ש"ס אריה דרעי, מי שהכי נחוש להעביר את החוק באישור הרבנים, פוזרו בפתח הבניין בירושלים שבו הוא מתגורר. בימים האחרונים ההפגנות התרחבו גם לביתו של הרב דוד שפירא, האיש החזק בביתו של המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו (95) שעתיד להחליט אם ההנהגה החרדית תתמוך ב"חוק ביסמוט", וגם סמוך לביתו של ח"כ יעקב אשר מדגל התורה, הידוע כמקורב לרב לנדו וישב בעצמו בדיוני חוק הפטור ובפגישות הסגורות אצל ביסמוט.
לחצים מופעלים גם על רבנים נוספים שמזוהים עם המפלגות החרדיות. הרב יצחק יוסף, שנקט את הקו הנוקשה ביותר נגד הגיוס מבין רבני ש"ס, קיבל לאחרונה מכתבים מרבנים בארץ ובחו"ל שמחזקים את עמדתו. מנגד, בסביבת דרעי הביאו מכתבים ממנו שבהם הוא סומך ידו על חברי הכנסת של ש"ס ומחזק אותם במגעים להביא לחקיקת החוק.
נשיא המדינה: "קו אדום"
בש"ס ירצו להתקדם בחקיקת החוק, אך רק בהסכמת הליטאים. בדגל התורה קיבלו "אישור עקרוני" מהרב משה הלל הירש, אך גם הוא אמר כי לא ייתן תמיכה לבד בלי הרב לנדו – וככל שימי הדיונים מתמשכים, גדלים גם הלחץ וההפגנות מול בתיהם של מקבלי ההחלטות.
אגודת ישראל וח"כ יצחק גולדקנופף מתנגדים לחוק, והשאלה אם הוא יעלה להצבעה תלויה ברבנים הליטאים, שהסכמה שלהם תוביל להצבעה בעד של נציגיהם משה גפני ודגל התורה - ושל ש"ס, שלא רוצה להיות התומכת היחידה מבין המפלגות החרדיות.
אתמול הועברו גינויים מכל קצוות הקשת הפוליטית לתקיפת בן צור. נשיא המדינה יצחק הרצוג שוחח איתו ואמר: "אלימות נגד נבחרי ציבור היא חציית קו אדום שאסור להשלים איתה. החברה הישראלית נמצאת בתקופה רגישה ומלאת מתחים, ועל כולנו האחריות להוקיע כל גילוי של אלימות, הסתה או השפלה - מכל צד. זהו מבחן לדמותה של המדינה. אני מחזק את ידיך ומביע את תמיכתי המלאה בך. אני קורא למשטרת ישראל למצות את הדין עם כל המעורבים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא "מגנה בחומרה את תקיפת ח"כ בן צור בירושלים על ידי קומץ פרוע של מפגינים. גם כאשר יש חילוקי דעות, אין שום מקום לאלימות. על רשויות האכיפה לפעול ביד קשה נגד כל ניסיון להלך אימים ולפגוע בנבחרי ציבור".
