היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין מילאו פיהם מים אתמול, עם התקבל פסיקת בג"ץ. שני הצדדים נדהמו, מי לטוב ומי לרע. לוין, למעט ה"מכה הקלה בכנף" עם פסילת הנציב אשר קולה, מרגיש שזכה בפיס: הוא ימנה חוקר מטעמו לתיק הפצ"רית ועל הדרך קיבל הרשאה לגלגל את היעד המקורי - הדחת היועצת בהרב-מיארה. הוא גם קיבל מתנה שיוריש לדורות הבאים: שרי משפטים, מהימין או מהשמאל, יוכלו למנות חוקר מיוחד בתיקים פליליים "חריגים ונדירים".
היועמ"שית לעומת זאת רשאית לראות בפסיקת בג"ץ שינוי מז'ורי של פני המשפט הפלילי בישראל. זו לא עוד הרשאה של בג"ץ לסדוק את בלעדיות התביעה הכללית בפיקוח וניהול החקירות הפליליות בישראל, אלא ראשיתו של תהליך טקטוני. הפסיקה הזו אמנם מונעת משרי המשפטים מינוי תובע מיוחד לתיקי שרים ולגורמים פוליטיים, אבל היא מחוררת ותהיה נתונה לפרשנויות. למשל מי יקבע מהו מקרה "נדיר" ו"חריג", לצורך מינוי חוקר מיוחד? ומה יקרה אם השופטים שיכריעו יהיו "שמרנים" ותהיה להם יד קלה על הדק ההיתר למנות חוקר מיוחד? ואם פסיקת בג"ץ אוסרת למנות חוקר מיוחד לתיקים של אישים פוליטיים, מה לגבי מינוי חוקר מיוחד לתיק של ראש שב"כ, מפכ"ל, או נשיא בית המשפט העליון, שאינם דמויות פוליטיות אבל בכל זאת הדמויות הכי בכירות במערכת האכיפה?
היחיד שהיה כן מלכתחילה הוא ח"כ (ליכוד) משה סעדה. בלי כחל וסרק הוא סימן את המטרה שלו ושל השר לוין – הדחת בהרב-מיארה. סעדה, שאף סייע לשר לוין בגיבוש המסגרת החוקית למינוי חוקר מיוחד, צהל אתמול: "בג"ץ אימץ את עמדתי וקבע שהן גלי בהרב-מיארה והן עמית איסמן בניגוד עניינים מובהק בתיק ולכן מנועים מלטפל בו. בג"ץ אף אישר את עמדתי שלפיה בסמכות השר למנות את הגורם החיצוני שיחקור את התיק. הגורם שימונה אמור לפעול לחקור את בהרב-מיארה כחשודה ביחס לחיפוי על התנהלות הפצ"רית, וגם ביחס לכך שקבלה החלטות בתיק הפצ"רית למרות שהיא בניגוד עניינים מובהק. רק כך נגיע לחקר האמת ונשיב את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק".
למי שאינו בקיא: חקירת יועמ"שית כחשודה באזהרה היא מתכון לעזיבתה את התפקיד.
השר לוין החל בהתייעצויות כדי להחליט מי יהיה הגורם שילווה את החקירה. יקשה עליו מאוד למצוא משפטן בעל יוקרה ובעל לגיטימציה חוצת מחנות, שיסכים לקבל עליו את התפקיד כשהוא יודע שחלקים ניכרים מהמערכת המשפטית והפוליטית יגנו אותו ויאשימו אותו שהוא "חוקר מטעם" במתן הכשר להדחת בהרב-מיארה.
המערכת המשפטית מרגישה יתומה בעקבות פסיקת בג"ץ: בג"ץ העדיף לאמץ את ניגוד העניינים של בהרב-מיארה ושל פרקליט המדינה איסמן, על פני אבן הראשה שהייתה מאז קום המדינה שלפיה גורם פוליטי לא יהיה מעורב בחקירות פליליות.
היום ימשיך יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן בהכנת החוק לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה. אין ספק שפסיקת בג"ץ אתמול העניקה לו רוח גבית עזה לכך.