נכנסנו זה עתה לשנה הרביעית של הכנסת, שהיא שנת הבחירות, ובצנרת החקיקה בכנסת מונחות שלל הצעות שמקדמת הקואליציה כדי לשנות את דיני הבחירות. למשל, "חוק בנט" שנועד להקשות על יריב פוליטי לגייס תרומות, חוק הורדת אחוז החסימה שנועד להקל על סמוטריץ', חוק הורדת גיל הבחירות ל-17 שנועד לסייע לחרדים, וחוק המקשה על בית המשפט להתערב בפסילת מועמדים שנועד לפסול את הערבים ולהשאיר את בוחריהם בבית. אלא שאסור לשנות את כללי הבחירות בשנת בחירות – מדובר בשינוי הכללים בשלב שבו המערכת הפוליטית כבר יודעת לזהות היטב מה ישרת כל צד בבחירות, ומה יפגע בצד השני. לכן הדבר משול לשינוי כללי המשחק שנעשה תוך כדי משחק.
מי שאוחז בהגה השלטון מחזיק בכוח לחוקק. האופוזיציה יכולה לקדם שינויים בדיני החוקים, אבל אין לה את הרוב להעבירם. לכן, קיים חשש שהשלטון הוא זה שבעיקר יקדם את שינוי הכללים שמשחקים לטובתו בבחירות ההולכת וקרבות, או שפוגעים באופוזיציה, כדי להנציח את שלטונו. המוטיבציה לעשות זאת גבוהה, שכן כל פוליטיקאי רוצה לשפר את סיכוייו לשוב ולהיבחר לשלטון, ובטח שניתן לצפות לכך מממשלה שכבר הוכיחה שאין לה בעיה לשחק עם כללים משטריים ולהעביר חקיקה פרסונלית כשהדבר משרת אותה. כך עשתה בעניין חוק דרעי כדי שתוכל למנותו לשר, וכך ביחס לחוק הנבצרות שנועד להבטיח שראש הממשלה לא יוצא לנבצרות (אף שזה היה חשש שווא). הקואליציה הנוכחית גם הוכיחה שאין לה בעיה לשנות את דיני הבחירות כשזה משרת אותה: לקראת הבחירות לרשויות המקומיות מיהרו לשנות את הכללים כדי לאפשר לראש הוועדה הממונה בעיר טבריה, שפורסם שהוא מקורב לש"ס, להתמודד. בג"ץ פסל את השינוי וקבע שאין משנים את כללי הבחירות לאחר שהחלה תקופת הבחירות, ונפסק שהשינוי יחול רק מהבחירות הבאות.
אסור לשנות את כללי הבחירות בשנת בחירות – מדובר בשינוי הכללים בשלב שבו המערכת הפוליטית כבר יודעת לזהות היטב מה ישרת כל צד בבחירות, ומה יפגע בצד השני
הלכה זו יפה גם לבחירות לכנסת, אלא שהיא מחייבת עדכון מסוים. בעניין הבחירות המקומיות קבע בג"ץ שיש לראות את תקופת הבחירות כמתחילה 150 ימים לפני הבחירות, כאשר פנקס הבוחרים נפתח לראשונה. בבחירות לכנסת זה לא מספיק. ההיסטוריה מלמדת שב-75% מהמקרים הכנסת לא מילאה את ימיה ופוזרה מוקדם מהמועד הקבוע בחוק. כך שכבר כשהכנסת נכנסת לשנה הרביעית, ברור לכל המערכת הפוליטית שהבחירות בפתח. בנוסף, השחקנים במערכת הארצית מתוחכמים, נערכים לבחירות זמן רב מראש ומפת האינטרסים נהירה להם זמן רב לפני יום הבחירות.
לאור כל זאת, יש לאמץ את הכלל שעליו המליצה המועצה האירופית לדמוקרטיה בעזרת חקיקה (ועידת ונציה), שלפיו המועד האחרון לשינוי דיני הבחירות הוא שנה למועד הבחירות. אחרי מועד זה, אין עוד לשנות את כללי הבחירות. החריג הוא כאשר נדרש תיקון טכני או מנסיבות שלא ניתן היה לצפות, או תיקונים שעוברים בהסכמה רחבה של כל חלקי הקשת הפוליטית. מכאן שאם הקואליציה תקדם מעתה והלאה שינוי של כללי הבחירות, טוב יעשה בג"ץ אם יקבע שתיקונים כאלו, יהיו אשר יהיו, כבר אינם יכולים לחול על הבחירות הקרובות.
פרופ' יניב רוזנאי הוא מנהל אקדמי משותף, מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן; עו"ד גיל גן-מור הוא מנהל פרויקט חו"ד – חקר והגנה דמוקרטית, מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן
